יצא מהאף

יָצָא מֵהָאַף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יצא מהאף
הגייה*
חלק דיבר	פועל
מין	-
שורש	י־צ־א; א־נ־ף
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. [עממי] קץ בו. היה יותר מדי עד שנמאס.

   • השיר הזה כבר יצא לי מהאף, איני מסוגל יותר לשמוע אותו.

מקור

• במקרא ”לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא“ (במדבר יא, פסוקים יט–כ)
• במקור נאמר על מאכל, לפי רש"י: תיאור ציורי כביכול האוכל עולה עד לאף שנמצא מעל הפה ויוצא ממנו. להבנות אחרות יהיה ריחו רע (מדרשים ועוד)

ביטויים קרובים

• יצא מכל החורים
• היה לזרא

ראו גם

• עד בלי די