מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | יצא מהאף |
הגייה* | |
חלק דיבר | פועל |
מין | - |
שורש | י־צ־א; א־נ־ף |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות | |
- [עממי] קץ בו. היה יותר מדי עד שנמאס.
- השיר הזה כבר יצא לי מהאף, איני מסוגל יותר לשמוע אותו.
- במקרא ”לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא“ (במדבר יא, פסוקים יט–כ)
- במקור נאמר על מאכל, לפי רש"י: תיאור ציורי כביכול האוכל עולה עד לאף שנמצא מעל הפה ויוצא ממנו. להבנות אחרות יהיה ריחו רע (מדרשים ועוד)
השורש יצא |
השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.
י־צ־א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
יָצָא |
יוֹצֵא |
יֵצֵא |
צֵא |
לָצֵאת או לֵיצֵא |
נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
הוֹצִיא |
מוֹצִיא |
יוֹצִיא |
הוֹצֵא |
לְהוֹצִיא |
הֻפְעַל |
הוּצָא |
מוּצָא |
יוּצָא |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
יִצֵּא |
מְיַצֵּא |
יְיַצֵּא |
יַצֵּא |
לְיַצֵּא |
פֻּעַל |
יֻצָּא |
מְיֻצָּא |
יְיֻצָּא |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
- בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)
|
|