לדלג לתוכן

יהודי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

יְהוּדִי

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יהודי
הגייה* yehudi
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־ה־ד
דרך תצורה יהודה + ־ִי
נטיות נ׳ יְהוּדִיָּה,
ר׳ יְהוּדִים,
נ"ר יְהוּדִיּוֹת
  1. בן לעם היהודי, או מי שמקיים את כללי הדת היהודית.
    • ”אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ, אִישׁ יְמִינִי.“ (אסתר ב, פסוק ה)
    • ”וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה, יָלְדָה אֶת-יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת-חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ, וְאֶת-יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ [...]“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק יח)
    • יום המנוחה ליהודים במדינת ישראל הוא שבת.
  2. דבר הקשור ביהדות או ביהודים.
    • טקס בר המצווה הוא סממן יהודי מובהק.
    • שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם הן בישראל ובארצות הברית.
  3. אדם משבט יהודה.
    • ”בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים לִנְבוּכַדְרֶאצַּר הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים יְהוּדִים נֶפֶשׁ שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה כָּל נֶפֶשׁ אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.“ (ירמיהו נב, פסוק ל)
    • ”בָּעֵת הַהִיא, הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-אֵילַת לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַיְּהוּדִים, מֵאֵילוֹת; וארמים (וַאֲדֹמִים), בָּאוּ אֵילַת, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה“ (מלכים ב׳ טז, פסוק ו).
    • הפקידים, האצילים ואנשי עקרון, את פָּדִי מלכם הקשור בשבועה ובאלה לאשור נתנו באזיקי ברזל כאויב ומסרוהו לחזקיהו היהודי, ובכך פשעו / (תיאור הקרב בין הכושים לבין האשורים ממנסרת סנחריב)
  4. שם פרטי קדום. בנו של נתניהו נכד לשלמיהו, נין לכושי .
    • ”וַיִּשְׁלְחוּ כָל הַשָּׂרִים אֶל בָּרוּךְ אֶת יְהוּדִי בֶּן נְתַנְיָהוּ בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ בֶן כּוּשִׁי לֵאמֹר הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר קָרָאתָ בָּהּ בְּאָזְנֵי הָעָם קָחֶנָּה בְיָדְךָ וָלֵךְ וַיִּקַּח בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ אֶת הַמְּגִלָּה בְּיָדוֹ וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם“ (ירמיהו לו, פסוק יד)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה גזורה מן השם המקראי יְהוּדָה. שם זה מופיע במקרא, תחילה כשמו של אדם (אחד מבניו של יעקב), אחר־כך כשמו של שבט משבטי ישראל, ולבסוף כשמה של ממלכה שהוקמה בנחלתו של השבט. אחרי חורבן בית שני שימשה המילה לתיאור אדם שהגיע מאזור יהודה (האזור ההררי שמסביב לירושלים). מאוחר יותר, החלה המילה לשמש כתואר לבני הדת היהודית, או לאנשים ממוצא אתני־לאומי יהודי, ודברים הקשורים בהם.
  • (4) לאחר תקופת ביהמ"ק הראשון, נשתמר כשם פרטי רק בגרסה הנקבית: יהודית
  • יהודי = שבט יהודה√ (יה) x ”אִדּ֣וֹ“ (עזרא ח, פסוק יז) = יַה אֻדו/יהודו ,(תעודות אל-יהודו)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: יהודים
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מיהו יהודי