מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
כושי
|
הגייה* |
kushi
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
כוש + ־ִי
|
נטיות |
נ׳ כּוּשִׁית;
|
- מבני ארץ כוש.
- ”וַיִּשְׁלְחוּ כָל הַשָּׂרִים אֶל בָּרוּךְ אֶת יְהוּדִי בֶּן נְתַנְיָהוּ בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ בֶן כּוּשִׁי“ (ירמיהו לו, פסוק יד)
- ”וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס וְהוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ כִּי נָתְנוּ אֶת יִרְמְיָהוּ אֶל הַבּוֹר וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן.“ (ירמיהו לח, פסוק ז)
- אדם שעורו שחור.
- ”הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו“ (ירמיהו יג, פסוק כג)
- מלחמת האזרחים בארה"ב היתה על רקע שעבוד הכושים.
- כינוי לאדם לבן שעורו שזוף במיוחד.
- "הקרינה החזקה בחופי גואה,לא בריאה לאשכנזים, הופכת אותך לכושי תוך שעתיים"
- בפונדק של כושי רימון ארגנו מסיבות שהשתיקה יפה להם.
- מתאר חיצוניות כהה.
- ”אֶתְרוֹג הַכּוּשִׁי, פָּסוּל; וְהַיָרוֹק כְּכַרְתִי, רַבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ג, משנה ו)
- ”כּוּשִׁי כֶּלֶב קָט / נִשְׁאָר אַתָּה לְבַד / אֶת אָזְנֶיךָ פְּתַח / וְאֶת עֵינֶיךָ פְּקַח / לִשְׁמֹר עַל בֵּיתִי / לִשְׁמֹר עַל חֲצֵרִי.“ (כושי כלב קט, מאת אנדה עמיר-פינקרפלד בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”אֵיךְ אֵשֵׁב אֲנִי, לָבָן בֵּן לְבָנִים מִיָּמַי בְּרֵאשִׁית / בִּכְפִיפָה אַחַת עִם חֲתוּלָה כּוּשִׁית? / לֹא נָאֶה לִי וְלֹא יָאֶה לִי! / קָרְאוּ הַשְּׁכֵנִים: לֵךְ לְךָ, חֲזִיר; גַּם לָנוּ לֹא נָאֶה וְלֹא יָאֶה!“ (דִּירָה לְהַשְׂכִּיר, מאת לאה גולדברג).
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: כושי |
|