ערל
עָרֵל
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ערל |
| הגייה* | arel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ר־ל |
| דרך תצורה | |
| נטיות | נ׳ עֲרֵלָה ר׳ עֲרֵלִים עֲרֵלוֹת נס׳ עֲרַל־ (עֶרֶל־) נ"ר עֲרְלֵי־ |
- אדם זכר שלא נכרתה ערלתו, שלא נימול.
- ”ואם לא ישלח המוהל כנ"ל, אזי ישאר הילד ערל ויהי' החטא עליו, ויען כי אני הצעיר והשאר המוהלים הם זקנים, חושב שלי יהי' יותר נקל להיות מוהל וסנדק כאחד“ (מעשה אלפס: תולדות וזכרונות, מאת בנציון בן ירמיהו עקיבא אלפס, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: אדם (זכר, ולעיתים גם נקבה) שלא מעם ישראל.
- ”כי אין קץ למדווה ההרגשה השלמה, התופסת הכל; והרגשתי כללה אפילו ערל…פאֶטרוֹ, גוי-השבת“ (מן הזווית, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- ”קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי עכו"ם“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה יא)
- לשון המקרא בצירוף לאזן, לב בעיקר: אטום, סתום ומכוסה.
- ”עַל מִי אֲדַבְּרָה וְאָעִידָה וְיִשְׁמָעוּ הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב“ (ירמיהו ו, פסוק י)
- ”האכר, מבנאי דנן, הוא ערל טפש, ומוחו המטומטם אינו תופס כלל את הפוליטיקה העמוקה של שכם.“ (אוצר המשלים והפתגמים: מבוא, מאת ישראל חיים טביוב, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- משקל פָּעֵל במקרא גם עֶרֶל בנסמך.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: (1,3) uncircumcised
- ערבית: غَيْر مَخْتون (1)
עָרַל
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ערל |
| שורש וגזרה | ע־ר־ל |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא [לא בשימוש] נהג איסור בפירות ערלה.
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בהקשר הנ"ל ובסמיכות.
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: ערל |