מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- הקים אוהל או מבנה ארעי אחר על־מנת לשהות במקום.
- ”וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר“ (שמות יט, פסוק ב)
- ”וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב“ (במדבר ב, פסוק ג)
- ”וַיָּקָם דָּוִד וַיָּבֹא אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר חָנָה-שָׁם שָׁאוּל וַיַּרְא דָּוִד אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁכַב-שָׁם שָׁאוּל וְאַבְנֵר בֶּן-נֵר שַׂר-צְבָאוֹ וְשָׁאוּל שֹׁכֵב בַּמַּעְגָּל וְהָעָם חֹנִים סְבִיבֹתָיו“ (שמואל א׳ כו, פסוק ה)
- ”וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב וְלֹא-יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם עוֹד נֹגֵשׂ כִּי עַתָּה רָאִיתִי בְעֵינָי“ (זכריה ט, פסוק ח)
- עצר את רכבו במקום המיועד לכך.
- מקבילה מצויה במצרית-קדומה בהגיית חַנֻ (ḫn.w) מילולית בהוראת:'מקום-מנוחה', מגורים. להלן הירוגליף:
השורש חנה
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
עצירה במקום
|
גזרה |
נל"ה
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
ח־נ־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
חָנָה
|
חוֹנֶה
|
יַחְנֶה
|
חֲנֵה
|
לַחְנוֹת
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הֶחְנָה
|
מַחְנֶה
|
יַחְנֶה
|
הַחְנֵה
|
לְהַחְנוֹת
|
הֻפְעַל
|
הָחְנָה
|
מָחְנֶה
|
יָחְנֶה
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חנה
|
הגייה* |
khana
|
חלק דיבר |
שם פרטי
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ח־נ־ן
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- אשתו של אלקנה ואמו של שמואל הנביא, שמסופר עליה בשני הפרקים הראשונים בספר שמואל א'.
- ”וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם, כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב וַה' סָגַר רַחְמָהּ“ (שמואל א׳ א, פסוק ה).
- ”וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה... וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ, וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה' וּבָכֹה תִבְכֶּה“ (שמואל א׳ א, פסוקים ט – י).
- ”וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל, כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו“ (שמואל א׳ א, פסוק כ).
- שם פרטי לנקבה.
ערך בוויקיפדיה: חנה |