מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גדי
|
הגייה* |
gdi
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
משקל קְטִי
|
נטיות |
נ׳ גְּדִיָּה, ר׳ גְּדָיִים, נ"ר גְּדִיּוֹת
|
- לשון המקרא ולד העז.
- ”רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יהוה אֱלֹהֶיךָ; לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.“ (שמות כג, פסוק יט)
- ”...וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל־הָאֱלֹהִים בֵּית־אֵל; אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים, וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל־יָיִן.“ (שמואל א׳ י, פסוק ג)
- ”וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם־גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.“ (ישעיהו יא, פסוק ו)
- ”מְחִצַּת הַקָּנִים, אִם אֵין בֵּין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס הַגְּדִי, הֲרֵי זוֹ כִמְחִצָּה.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ד, משנה ד)
- ”הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ, צֵא וּשְׁחוֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח, שָׁחַט גְּדִי, יֹאכַל; שָׁחַט טָלֶה, יֹאכַל; שָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה, יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק י, משנה ב)
- ”אֵין לוֹקְחִין מִן הָרוֹעִים צֶמֶר וְחָלָב וּגְדָיִים, וְלֹא מִשּׁוֹמְרֵי פֵרוֹת עֵצִים וּפֵרוֹת.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק י, משנה ט)
- מזל מגלגל המזלות, השמש חולפת עליו בין ה־22 בדצמבר ל־21 בינואר.
- "ואחריו מה אתה בורא קשת [...] ואחריו מה אתה בורא גדי" (פסיקא רבתי/כ)
- המילה משותפת לכמה לשונות שמיות, כגון: אכדית – gadû, ארמית – גַּדְיָא , ערבית – جَدْي (גָ'דִי).
ולד העז
- γίδι (תעתיק: gídi)
- ερίφιο (תעתיק: erífio)
- هیرک (תעתיק: הירך)
|
ערך בוויקיפדיה: גדי |
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גדי
|
הגייה* |
gadi
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
גד + ־ִי
|
נטיות |
|
- משבט גד.
- ”כִּי לָקְחוּ מַטֵּה בְנֵי הָראוּבֵנִי לְבֵית אֲבֹתָם וּמַטֵּה בְנֵי-הַגָּדִי לְבֵית אֲבֹתָם וַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם.“ (במדבר לד, פסוק יד)
- שם פרטי לזכר, נחשב כינוי לשם גד.
- ”לְמַטֵּה יוֹסֵף, לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה, גַּדִּי בֶּן-סוּסִי.“ (במדבר יג, פסוק יא)
- ”בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ מְנַחֵם בֶּן-גָּדִי עַל-יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים בְּשֹׁמְרוֹן.“ (מלכים ב׳ טו, פסוק יז)