ולד

וָלָד

יצור חי הנוצר ברחם הורהו (ויצא ממנו).
- ”וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה; אֵין לָהּ וָלָד.“ (בראשית יא, פסוק ל)
- ”וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּבָנִים וּבְבָנוֹת; וְאֵת הַאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, בְּטַל וּמָטָר וּבְוַלְדוֹת בְּהֵמָה.“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק ה, משנה יג)
- ”הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ז, משנה ו)

המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. קרוב למילה ילד ומאותו שורש, בהטיות הפועל השונות מופיעה הוי"ו כמו אִוָּלֵד

השורש י־ל־ד הוא שורש מגזרת נפ"יו.