טמא

יש להוסיף לדף זה את הערכים: טִמֵּא, טֻמָּא.

טָמֵא[עריכה]

היה לא טהור.
- ”לְכָל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת, וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה--טְמֵאִים הֵם, לָכֶם; כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהֶם, יִטְמָא.“ (ויקרא יא, פסוק כו)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	טמא
הגייה^*	tame
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ט־מ־א
דרך תצורה	משקל קָטֵל, צורת בינוני של בניין קל פָּעֵל
נטיות	נ׳ טְמֵאָה, ר׳ טְמֵאִים

שאינו טהור, מחולל.
- ”נדמה לי שמלאך-המות הוא איש טמא ומכשף. הוא השטן, הוא עמלק“ (בין הפטיש לסדן, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסק, בפרויקט בן יהודה)
בעל־חיים אסור לאכילה לפי התורה.
- ”וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא, לָכֶם. “ (ויקרא ז, פסוק יט)
- ”והללו אמרו, שבלי ספק שתה מים מבאר ובלע איזה שרץ טמא, ונטבע השרץ בנשמתו והבאיש אותה…“ (שהשׂמחה במעונו, מאת יצחק ליבוש פרץ, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: טומאה וטהרה