אנקה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֲנָקָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אנקה
הגייה* anaka
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־נ־ק
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות ר׳ אֲנָקוֹת; אֶנְקַת־, ר׳ אֶנְקוֹת־
  1. גניחה, קול המושמע מתוך סבל, כאב וצער.
    • ”וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח יְהוָה בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם.“ (מלאכי ב, פסוק יג)
    • ”מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאַנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ.“ (תהלים יב, פסוק ו)
    • ”לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה.“ (תהלים קב, פסוק כא)
    • ”ברגע שהאשה ראתה אותנו, התמלטה מקרבה אנקה פתאומית צרודה וקורעת לב“ (רצפה בת איה, מאת אביגדור המאירי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון[עריכה]

  • במילון בן יהודה מצוין כי ייתכן שהמילה קשורה למילה הסורית "אמקתא". [1]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  הערת השוליים לערך "אנקה", אליעזר בן יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, כרך ראשון, הוצאת "לעם" 1959, עמוד 323.

אֲנָקָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אנקה
הגייה* anaka
חלק דיבר שם־עצם
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֲנָקוֹת; אֶנְקַת־, ר׳ אֶנְקוֹת־
  1. מין של לטאה. הגדולה בלטאות שבארץ ישראל. כיום נקראת כוח. שמה המדעי: Varanus.

גיזרון[עריכה]

  • המילה יחידאית במקרא.
  • המילה נגזרת מן השורש אנ"ק, כנראה על שום הצליל שמשמיעה הלטאה.[1]
  • בעבר ייחסו למילה פירושים שונים, ובהם קיפוד וצב.[2] כיום מאמינים שזהו מין של לטאה, וחוקרים רבים מאמינים שזוהי שממית.[3]

מילים נרדפות[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אנקה (שרץ)

סימוכין[עריכה]

  ספר השורשים לרד"ק
  בעיתון מעיין, "קפוד – שרץ או חיה?" מאת דוד מצגר; "אנקה", בתוך: יהודה פליקס, חי וצומח בתורה: תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים ע"י כמאתיים תמונות וציורים, הוצאת ישראל הצעיר, תשמ"ד, עמוד 15.
  למשל: "אנקה", בתוך: יהודה פליקס, חי וצומח בתורה: תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים ע"י כמאתיים תמונות וציורים, הוצאת ישראל הצעיר, תשמ"ד, עמוד 15; וכן: "אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו" (עורכים ראשיים אליעזר ליפא סוקניק, משה דוד קאסוטו) בערך "אנקה" מאת אלקנה ביליק.