יונק אוכל חרקים ממשפחת החפרפרתיים. שמו המדעי: Talpa. לחפרפרות פרווה עבה ועיניים קטנות שראייתן קלושה, והן מבלות את רוב חייהן במחילותתת קרקעיות שהן חופרות בעצמן.
"ואנשים כנמלים יחטטו בבטן האדמה ויחפרו בעומק מחלת עפר ותעלה. – 'מה הדבר אשר אתם עושׂים, חפרפרות בעלי שתים!?' – תעלה אנחנו חופרים [...]"(מתנובת שדי, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)
עממי מין יונק (Spalax ehrenbergi) מסדרת המכרסמים, אופיני למזרח התיכון. עיוור לחלוטין, חי במחילות שהוא חופר באדמה, מֵרים תלוליותעפר אופייניות וניזון משרשי הצמחים.
בחוץ ניגפו רגליו בתלולית של חפרפרת שעשתה בגינתו את מעשיה החתרניים. (רומן רוסי, מאיר שלו).
בספר ישעיהו מצוי הפסוק הבא: "בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים"(ישעיהו ב, פסוק כ). קשה ליישב את הביטוי "לחפור פרות" עם הפשט של הפסוק, ופרשנים רבים פירשו את הביטוי כאילו היה תיבה אחת: "לחפרפרות", כלומר: הפסוק מדבר על צלמי חפרפרות ועטלפים. לפי פירושים אלה, המילה "לחפרפרות" באה מהשורש ח־פ־ר, כלומר: חיות החופרות (ועיינו עוד בסעיף "פרשנים מפרשים"). במגילות הגנוזות התיבה מופיעה כ"לחפרפרים" (במילה אחת); מי שחי באירופה הכיר את החפרפרת האירופית וכך הוולגטה תרגמו talpas, וכך גם רש"י, ראה להלן. המיון המדעי בעברית אימץ את הזהוי הזה. תרגומים עתיקים אחרים פירשו את הביטוי אחרת. חפרפרות אינן מצויות בארץ־ישראל, ולכן גם אם יש לקרוא את הביטוי כמילה אחת, הוא מתייחס כפי הנראה לחולד ולא לחיה המזוהה עם החפרפרת כיום.
רש"י: "לחפור פירות - צלמי עבודה זרה בדמות חפרפרות, מיני שרצים שחופרין הארץ שקורין טלפ"ש בלע"ז."
מצודת ציון: "לחפר פרות - פתרונו כמו מלה אחת והוא מלשון חפירה ונכפלה העי"ן והלמ"ד הפעל, לומר: בחפירות עמוקות, כמו אדמדם שפירוש אדום ביותר וכן ירקרק והדומות."
מצודת דוד: "לחפור פרות - מוסב על מלת ישליך, לומר: האלילים ישליך אל החפירות העמוקות."
קאסוטו: "לחפר פרות - כאילו מלה אחת, לחפרפרות, בעלי חיים הנקראים כן משום שהם חופרים באדמה."
יש נטייה להתבלבל בין חיה זו לבין החולד, אך מדובר בחיות שונות: החפרפרת מסוגלת לראות וניזונה מחרקים, ואילו החולד עיוור וניזון מצמחים (ולכן מזיק לגידולים חקלאיים). כמו־כן החולד מצוי בארץ־ישראל והחפרפרת איננה.