לדלג לתוכן

חלד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חֹלֶד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חולד
הגייה* kholed
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ל־ד
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
חולד ערום
  1. לשון המקרא סוג של מכרסם עיוור החי במחילות תת־קרקעיות. (Spalax)
    • ”וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ“ (ויקרא יא, פסוק כט)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה משותפת גם לסורית: ܚܘܼܠܕܵܐ (חוּלְדָא), ערבית: خُلْد (חֻ'לְד) - חפרפרת. משפות שמיות אחרות נראה שמשמעות השורש חל"ד היא: זחילה, השוו לאכדית: ḫillutu - זחילה; סורית: ܚܠܵܕܵܐ (חְלָדָא) - לזחול. אחרים פירשו את הוראת השורש בעברית: 'חתר באדמה, חפר'.[1] אפשר אולי לתמוך פרשנות זו בהשוואה לאכדית: ḫalīdu - מחילה; ḫaltu - בור.
  • חוקרים רבים זיהו את החיה המקראית עם החיה נקראת כיום 'חולד'.[2] רס"ג ואבן ג'אנח זיהו עם החפרפרת, אמנם היא אינה נפוצה בסביבות ישראל. ולדעת רוב התרגומים והמפרשים השם מתייחס למשפחת הסמוריים; כך בתרגום השבעים: galéē) γαλέη), ובוולגטה: mustela. יש אומרים שהכוונה לחמוס הבית.[3]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • בשנת 1944 הציע הלשונאי ישראל אהרוני לכנות את ה"עכבר העיוור" - ‏"rat ‏Mole ‏Palestine" – בשם "חלד".

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חולדיים
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Spalacidae

הערות שוליים

[עריכה]
  1. מילון קליין; מילון אבן שושן.
  2. ישראל אהרוני ועוד.
  3. זהר עמר.

חֶלֶד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חלד
הגייה* kheled
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ל־ד
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) משך החיים בעולם החולף.
    • ”הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי, וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ, אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה.“ (תהלים לט, פסוק ו)
    • ”זְכָר אֲנִי מֶה חָלֶד, עַל מַה שָּׁוְא בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם.“ (תהלים פט, פסוק מח)
  2. לשון המקרא [ספרותי] (משמעות משוערת) עולם, תבל.
    • ”שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים, הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד.“ (תהלים מט, פסוק ב)
    • ”מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים (וצפינך) [וּצְפוּנְךָ] תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם.“ (תהלים יז, פסוק יד)

גיזרון

[עריכה]
 1. לדעת רוב המפרשים הוראתה: זמן, משך, ובייחוד לציון הארעיות של החיים. יש המקשרים לשורש חד"ל ע"פ סיכול עיצורים (וראו בסעיף הבא).[1] יש מפרשים שהכוונה: קיום,[2] בדומה לערבית: خَلَدَ (חַ'לַדַ) - נצחי, נשאר.
 2. מופיע פעם אחת בסיכול אותיות "חדל": ”אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל.“ (ישעיהו לח, פסוק יא) יש המפרשים גם כאן שהוא בהוראת: זמני, ו"אנשי חלד" הם האנשים שחיים זמן מוגבל.[3] אמנם בשני המקומות מסתבר ע"פ התקבולת שהכוונה ל"ארץ".[4] ייתכן שיש קשר בין שתי המשמעויות, שה"חלד" הוא המקום שבו חיים, בדומה ליקום שבו קיימים.

תרגום

[עריכה]
   עולם
  • אנגלית: world‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. הואיל משה תהלים יז,יד.
  2. תרגום השבעים, תרגום ארמי.
  3. רש"י, ראב"ע, רד"ק, הואיל משה.
  4. תה"ש; תרגום ארמי.

חֵלֶד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חלד
הגייה* kheled
חלק דיבר
מין
שורש ח־ל־ד
דרך תצורה
נטיות ר׳ אין
  1. עברית חדשה בצירוף: עלילות של מתכת להעלות חלודה

גיזרון

[עריכה]
  • מן לשון חז"ל

צירופים

[עריכה]


תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: rust‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]