מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מזבח |
| הגייה* | mizbeakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ב־ח |
| דרך תצורה | משקל מִקְטֵל |
| נטיות | ר׳ מִזְבְּחוֹת; מִזְבַּח־, ר׳ מִזְבְּחוֹת־ |
מזבח רומי עתיק
- במה דמוית שולחן שעליה מקריבים חיה באמצעות שרפה או שחיטה, או מקטרים קטורת. הקרבן או הקטורת מועלים מסיבות שונות ומוקדשים לאלוהות כלשהי.
- ”וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.“ (שמות ל, פסוק א)
- ”וַיְנַתְּצוּ לְפָנָיו אֵת מִזְבְּחוֹת הַבְּעָלִים וְהַחַמָּנִים אֲשֶׁר לְמַעְלָה מֵעֲלֵיהֶם גִּדֵּעַ וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת שִׁבַּר וְהֵדַק וַיִּזְרֹק עַל פְּנֵי הַקְּבָרִים הַזֹּבְחִים לָהֶם.“ (דברי הימים ב׳ לד, פסוק ד)
- "אָז אֶגְמוֹר / בְּשִׁיר מִזְמוֹר / חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ." (מעוז צור)
 ערך בוויקיפדיה: מזבח |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מזבחות |
| השורש זבח |
|
השורש ז-ב-ח הוא שורש מגזרת השלמים.
| ז-ב-ח |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
זָבַח |
זוֹבֵחַ |
יִזְבַּח |
זְבַח |
לִזְבֹּחַ |
| נִפְעַל |
נִזְבַּח |
נִזְבָּח |
יִזָּבֵחַ |
הִזָּבֵחַ |
לְהִזָּבֵחַ |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
זִבֵּחַ |
מְזַבֵּחַ |
יְזַבֵּחַ |
זַבֵּחַ |
לְזַבֵּחַ |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|