שיחת משתמש:Maayansagy

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברוך בואכם לוויקימילון!

שלום וברוך בואכם לוויקימילון, המילון העברי החופשי הראשון. ויקימילון הוא מילון חופשי ופתוח שבו כל אחד יכול לקרוא ולהיעזר, ובנוסף גם לערוך את הערכים שבו.

להלן מעט מידע שאנו מקווים שיהיה לך לתועלת:

  • הוספת ערכים: אחת הדרכים העיקריות שבהן ניתן לתרום להתפתחותו של ויקימילון היא כתיבת ערכים חדשים. לכל ערך בוויקימילון יש תבנית אחידה הנועדה להקל על קריאתו ולשוות לו מראה רציני. ביכולתכם להוסיף ערכים לוויקימילון בקלות. לפרטים נוספים: כתיבת ערך חדש.
  • עריכה: אם יש לכם מה להוסיף או לשפר בערך שקראתם, הנכם מוזמנים לעשות זאת. לחצו על לשונית העריכה אשר בראש העמוד ותקנו כמיטב הבנתכם. לפני שמירת השינוי, מומלץ ללחוץ קודם על "הראה תצוגה מקדימה" ולוודא שהעריכה נעשתה כראוי. לפרטים נוספים: איך עורכים דף. רשימת הערכים הדורשים עריכה/שכתוב נמצאת כאן.
  • דפי משתמש: לכל משתמש רשום בוויקימילון יש "דף משתמש" ודף "שיחת משתמש". דף המשתמש (אליו ניתן להגיע בלחיצה על שמו של המשתמש) משמש בדרך כלל את המשתמש כדי להציג פרטים על עצמו. דף השיחה של המשתמש (כמו דף זה) משמש להשארת הודעות אישיות למשתמש.
  • דפי שיחה: בראש כל דף בוויקימילון, מופיעה לשונית השיחה, שלחיצה עליה מובילה לדף השיחה על הערך. בדף זה ניתן לדון עם משתמשים אחרים בתוכנו של הערך. ניתן להוסיף בקלות הערה לדף השיחה באמצעות לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) הנמצאת בראש הדף.
  • חתימות: מומלץ מאוד לחתום בסוף כל הערה שכתבתם. כדי לעשות זאת הוסיפו ארבעה סימני ~ (זרקא, tilde) בסוף הטקסט שכתבתם. סימנים אלו יהפכו אוטומטית לחתימה הכוללת את שמכם, את הקישור לדף המשתמש שלכם, את השעה ואת התאריך שבהם נכתבה ההודעה. החתימות מיועדות לדפי השיחה בלבד. בוויקימילון לא נהוג לחתום בתוך הערכים (את רשימת התורמים לכל ערך ניתן למצוא בלשונית "היסטוריית הדף" שבראשו).
  • הודעה אישית: כדי להעביר מסר או הודעה למשתמש מסוים, יש להיכנס לדף השיחה של אותו משתמש באמצעות לחיצה על שמו ולאחר מכן על לשונית השיחה. לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) תאפשר לכתוב הודעה חדשה. לאחר הוספת הודעה בדף השיחה, המשתמש יקבל חיווי על כך שממתינה לו הודעה.
  • קבלת עזרה: אם אתם זקוקים לעזרה נוספת באפשרותכם לקרוא את דפי העזרה. שאלות לשוניות או התייעצויות כלליות יש להפנות לדלפק הייעוץ. אם ברצונכם לשאול שאלה הנוגעת למדיניות או לנהלים בוויקימילון אתם מוזמנים לעשות זאת במזנון.
  • לתשומת לבכם: אין להכניס לוויקימילון חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. מעשה כזה מהווה עבירה פלילית חמורה ופגיעה במדיניות שלנו.

אשמח לעזור אם תתעורר שאלה או בעיה, וכך גם כל שאר הוויקימילונאים.

בהנאה!
Or12 (שיחה) 18:23, 20 בינואר 2015 (IST)

בקורת ערכים[עריכה]

קראתי את הערכים מחט, מרק ומסגר שכתבת. כלם טובים מאד בעיני. להלן מספר הערות טכניות החוזרות במספר ערכים, ולאחריהן התיחסות פרטנית לכל ערך:

  1. הוספת קשורים למקורות בכל הערכים, וטוב שכך. את הקשורים אנו מוסיפים באמצעות תבנית "צט", המאפשרת קשור למקור באתר ויקיטקסט.
    בפרט, את הקשור "לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא ישְׁבֵי חֹשֶׁךְ" (ישעיהו מב ז) יש לכתוב {{צט/תנ"ך|לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא ישְׁבֵי חֹשֶׁךְ|ישעיהו|מב|ז}}, ואז הוא יופיע כך: ”לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא ישְׁבֵי חֹשֶׁךְ“ (ישעיהו מב, פסוק ז). בדומה, את "לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחֲטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא" (שבת א, ג) יש לכתוב {{צט|לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחֲטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא|משנה שבת א ג}} ואז הוא יופיע כך: "לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחֲטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא" (משנה שבת א ג).
  2. בדומה, את המשקל בנתוח הדקדוקי מוסיפים באמצעות תבנית "משקל" כך: {{משקל|קֶטֶל}} ואז הוא יופיע כך: משקל קֶטֶל, וכן יוסיף את הערך אוטומטית לקטגורית המשקל.
  3. הוספת צורות סמיכות בנטיה הדקדוקית. האקדמיה מעדיפה את סימן המקף "־" על־פני סימן הקו המפריד "-" במקרה זה. הוא מופיע ברשימת הסימנים בסעיף "הוספת תווים מיוחדים" המופיעה מתחת לחלון העריכה.
  4. משפטים מדגימים על שם הערך להופיע בהדגשה. למשל: "אמא הכינה מרק עוף לכבוד שבת". כדי להדגיש מילה, כתבי לפניה ואחריה שלושה סימני "'". כך: '''מרק''' יופיע כך: מרק.
  5. לכל הערכים שבחרת ישנם הומוגרפים שצריכים להופיע באותו הדף. בפרט: בדף מחט צריך להופיע הפעל "מָחַט" (כמו: מחט את אפו) לצד השם "מַחַט"; בדף מרק צריכים להופיע גם הפעלים "מֵרֵק" ו"מֹרַק" (מלשון צחצוח) וכן השם "מֶרֶק" (מעין טיט, "שפכטל"); בדף מסגר: התאר "מְסֻגָּר" והפעל "מִסְגֵּר". אם תרצי, את יכולה לכתוב את כל הערכים האלו. אם תעדיפי שלא, יש להוסיף תבנית "חסר", למשל: {{חסר|מָחַט}}, שייראה כך:
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: מָחַט.
.

לגבי הערכים בפרוט:

מחט[עריכה]

מדוע השרש הוא מ־ח־ט? ראיתי במקורות אחרים דוקא ח־ט־ט. האם יש לך מקור?
אין לי מקור. שמעתי את הסברה שהמילה הגיעה לכאורה מהשורש ח־ט־ט (מה המקור?), אבל אם אנו מקבלים אותה, אז המשקל הוא בוודאי לא קֶטֶל (כי ה-מ' לא מן השורש). ואז נשאלת השאלה - מהו המשקל של 'מחט'? אם אכן מדובר בשורש מגזרת הכפולים, היינו מצפים למָחָט במלרע וברבים מָחַטִּים (כמו מָסָךְ ומָסַכִּים מהשורש ס־כ־ך). מכיוון שמדובר במשקל מלעילי באופן מובהק, אין בררה אלא להניח שהמשקל הוא קֶטֶל והשורש הוא מ־ח־ט. אני מוכן לקבל שהשורש מ־ח־ט הוא אולי גזירה משנית של השורש ח־ט־ט - אולי כדאי לציין את זה בסעיף הגיזרון, אבל אני לא בטוח על מה אני מסתמך פה.
בסעיף "צירופים": העבירי נא את "עצי מחט" לצורת היחיד עץ מחט, הקשור לערך "חיפש מחט בערמת שחת" צריך להופיע בכתיב חסר, לכן כתבי [[חפש מחט בערמת שחת|חיפש מחט בערמת שחת]] (שיראה כך: חיפש מחט בערמת שחת) ולחלופין פשוט "מחט בערמת שחת". לטעמי כדאי להוסיף גם "על חודה של מחט"
תרגומים לשפות אחרות: אני מכיר בערבית וברוסית: إبرة, игла.
בסעיף נגזרות: הוסיפי נא "מחטניים".
תיקנתי והוספתי הכל. תודה רבה.
אפשר להוסיף במידע נוסף (אבל זה יצריך עבודה מצדך): בימי הבינים "מחט" הופיע מדי פעם גם בלשון זכר. יש לי מספר מקורות לענין, אם תרצי.
מה זה מידע נוסף? לא ראיתי סעיף כזה בתבנית הערך. אין לי בעיה להוסיף מה שיידרש. איזו עבודה זה מצריך ממני ועל אילו מקורות מדובר?

מרק[עריכה]

תרגומים: حساء בעברית, суп וכן бульон ברוסית.
צרופים: לטעמי כדאי להוסיף [[חמור במרק פרות|חמור במרק פירות]].
הוספתי, תודה.
הנה קשור חיצוני שאפשר להוסיף בקשורים החיצוניים: "מרק - אוכלים או שותים?" באתר האקדמיה.
בזמן כתיבת הערך 'מרק' נזכרתי בעמוד הזה באתר האקדמיה, ולאחר התלבטות החלטתי לא לכלול אותו, מכיוון שאין בו מידע לגבי המילה 'מרק' עצמה (או אפילו אמירה ברורה אם מרק אוכלים או שותים). האם אתה חושב שכדאי להוסיף את הקישור הזה בכל זאת? לפי מה מחליטים אילו קישורים להוסיף?
בסעיף הגזרון: יש לצין את הרבד "לשון המקרא". לטעמי כדאי להרחיב: בספר השרשים לרד"ק מופיע הגזרון "וכן נקרא למים שנתבשל בהם הבשר מָרָק לפי שיש בו מריקת הבשר" (הכוונה כנראה למריקה = שטיפה/צחצוח במים). לעמתו - רוביק רוזנטל אינו גורס כך, וראי כאן.
בסעיף הגיזרון אני קצת אבוד. ראשית, מדוע יש לכתוב "לשון המקרא"? זהו לא מידע גיזרוני, וממילא ברור שזו מילה תנ"כית לפי המשפט המדגים. בנוגע למידע (המעניין) שחשפת אותי אליו, באשר לדעותיהם של רד"ק ושל רוזנטל, אני סבור שיש מקום להזכיר את זה בסעיף הגיזרון. עם זאת, מבחינה מעשית וטכנית, אני לא בטוח איך לנסח את הסעיף ואיך להפנות למקורות (אולי מתכוונים ללמד אותנו את הנושא הזה בהמשך הקורס).

מסגר[עריכה]

למלה "מסגר" ישנה גם הוראת "מנעול", שצריך להוסיפה. לדגמה: "על מסגר ובריח" או "סגור על מסגר".
אני לא מכיר את הפירוש הזה ואת הביטויים האלה, וגם רב-מילים אינו מכיר. אוועץ באבן שושן.
בסעיף נגזרות: הוסיפי נא מסגריה.
הוספתי.
צריך להוסיף תרגום, ולו לאנגלית (smith). אולי ישנה כאן בעיה: איני בטוח שאנו יודעים מהי משמעות "מסגר" במקרא (הוא מופיע רק בבטוי "החרש והמסגר"). יש שגרסו ש"מסגר" הוא "מנעולן" (לפי המשמעות "מסגר"="מנעול"/"בית כלא").
התלבטתי איך לתרגם את 'מסגר' לאנגלית. מילון מורפיקס מציע smith, locksmith, welder. אבל אם מתרגמים כל אחת מהמילים האלה לעברית, מקבלים: נפח, מנעולן, רתך. כלומר, אף מילה באנגלית היא לא ממש ממש 'מסגר'.
בסעיף נרדפות: [[בית סהר|בית סוהר]], בית האסורים, בית כלא (ואפשר גם נוספות) עבור משמעות (2); חרש מתכת, נַפָּח עבור משמעות (1). יש לציין את המספר (1) או (2) ליד הנרדפת. שימי לב: במלון אנו מצינים נרדפות גם עבור משמעות קרובה (עמרי, אשמח לדעתך כאן כשתקרא את דברי). גם אם "מסגר" אינו בדיוק "נַפָּח" - לדעתי יש לצינו בנרדפות. לעמת זאת, צורף, או רַתָּך אוסיף ב"ראו גם".
הוספתי הכל, למעט 'צורף' שהקשר שלו ל'מסגר' נראה לי מעט רופף.
בסעיף "מידע נוסף" אפשר לצטט מדף האקדמיה לגבי צורת הנקבה: "ויש שמות שטרם התקבעה בהם צורת נקבה. כך למשל אישה העובדת במסגרות יכולה להיות מַסְגְּרִית ואף מַסְגְּרָה או מַסְגֶּרֶת", המופיע כאן.
כאמור, אני לא יודע מהו סעיף "מידע נוסף". כמו כן, הקישור של האקדמיה לא ממש מועיל (זה לא שהאקדמיה החליטה שצורת הנקבה היא מסגרית, מסגרה ומסגרת), אלא מתאר מצב קיים, שבו אין תשובה מוחלטת לשאלה "איך אומרים מסגר בנקבה?". מהסיבה הזו לא כללתי צורת נקבה כלשהי בטבלת הניתוח הדקדוקי, כי יש בכך משום נקיטת עמדה.
את הקטגוריה "מקצועות" החליפי נא ב"בעלי מקצוע".
החלפתי. מה ההבדל בין שתי הקטגוריות?
בסעיף הגזרון: "לשון המקרא", וכרגיל אפשר עוד להרחיב...
אני לא רואה בציון רובד הלשון (מקרא/חז"ל וכו') מידע ששייך לגיזרון, וגם במקרה הזה, ניתן להבין זאת מתוך המשפטים המדגימים בגוף הערך. האם יש ערכים בוויקימילון שבהם סעיף הגיזרון הוא פשוט "לשון המקרא"?

טוב, עד כאן בינתים. ראיתי שהחלת כבר לתקן. כל הכבוד :-) כחלון (שיחה) 18:10, 22 בפברואר 2015 (IST)

המון תודה על כל ההערות, למדתי המון (גם ברמה הטכנית וגם ברמה התאורטית). את רוב הדברים תיקנתי או הוספתי, לפי הערותיך. לחלק מן הנושאים הגבתי בתוך גוף ההערות עצמו עם הזחה - מצטער על חוסר הנוחות (לפעמים הבאות, האם עדיף להגיב באופן אחר?). שוב המון תודה, כחלון! מעין (שיחה) 23:51, 23 בפברואר 2015 (IST)
שלום מעין,
ראשית: לא נהוג להגיב בין דברי הכותב. כתיבה כזו אמנם נוחה יותר, אך היא מקשה על רב שיח בין כותבים. רוצה לומר, אם יוסיף אדם שלישי את הערותיו, לא נוכל להבדיל מי כתב מה. לכן אגיב כאן, והפעם בלשון זכר :-) :
  1. אני מסכים שמלה המלעילית מַחַט היא במשקל "קֶטֶל", לפי נִקּוּדָהּ, ומכאן נדמה אמנם שהשרש הוא מ־ח־ט. לעמת זאת, אין מלים נוספות שאני מכיר משרש זה ("מחטני" וכד' נגזרו מ"מחט"), וכרגע בשרש מ־ח־ט עצמו נמצאת המלה "ממחטה" (הגזורה מהפעל מָחַט). אני איני מצין שרש בהעדרן של מלים כאלו, אך המדיניות במיזם אינה ברורה. קרא נא את ויקימילון:שורשים, למשל. אשמח לשמוע את דעתו של עמר, או אף את דעתה של משתמש:רוגד. לגבי השרש ח־ט־ט: ראיתיו במלון אבן־שושן.
    (הערה: ראיתי כעת ששיכת את מָרָק לשרש מ־ר־ק. הערתי לעיל חלה גם שם).
  2. סעיף "מידע נוסף" בא לפני הסעיף "ראו גם" ואחרי סעיף התרגומים. תוכל להכירו בדף ויקימילון:תבנית ערך.
  3. על מחט בלשון זכר ראיתי למשל כאן, וכן בעמוד 477 כאן (הפסקה נפתחת ב"בימי הביניים מ ח ט גם לשון זכר". בהעדר מנוי קשה לקרא...). העבודה הנדרשת ממך - חפוש מקורות, צטוט ובדיקת הענין ;-)
  4. בסעיף הקשורים החיצוניים יכולים להופיע "קישורים לדפים בהם מופיע דיון על הערך מבחינה לשונית" (מתוך ויקימילון:תבנית ערך). בעיני הקשור לדף באקדמיה עומד בתנאי זה ויוסיף מידע מענין לקורא. הקריטריונים אינם חד־משמעיים, ולכותבים שונים ישנן גישות שונות לענים.
  5. בסעיפי הגזרון אנו נוהגים לצין את הרבד. איני בטוח מהי הסבה, אולם כך נהוג ביתר הערכים. לגבי ההערה לגזרון, אוסיף תגובתי לאחר דברי רונית.
  6. מכיון שצטטת רצף פסוקים מהמקרא, כדאי להשתמש בתבנית צט/תנ"ך שבה ארבעה פרמטרים, כך: ”וְגִדְעוֹן בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי עִזִּים וְאֵיפַת קֶמַח מַצּוֹת, הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר, וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל תַּחַת הָאֵלָה וַיַּגַּשׁ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, קַח אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אֶל הַסֶּלַע הַלָּז, וְאֶת הַמָּרַק שְׁפוֹךְ, וַיַּעַשׂ כֵּן.“ (שופטים ו, פסוקים יטכ). שים לב שכעת הקשור לפסוק עובד.
  7. אשמח לשמוע דעתך לגבי הפרוש "מסגר"="מנעול". בנוסף, מה דעתך על התרגום "smith" שהצעתי?
  8. את הקשור [[נפח]] החלף נא בקשור הישיר [[נפח#נַפָּח|נפח]] (הנראה כך: נפח).
  9. איני רוצה לקבוע את צורת הנקבה בערך מסגר, אלא רק לצין את העדר ההחלטה. לדעתי קשור זה מתאים לסעיף "מידע נוסף", ואפשר להפנות אליו מתבנית הנתוח הדקדוקי (אוכל להראות לך כיצד).
  10. ציון הרבד בלבד בסעיף הגזרון אינו מספיק, כמובן. אולם ישנם ערכים כאלו. בחפוש מהיר העליתי את זו, יבשה, מדף... גם בשום אין תכן רב.
אוסיף עוד בהמשך, לאחר דבריה של רונית. כחלון (שיחה) 00:08, 1 במרץ 2015 (IST)
הוספתי הערותי בשיחה:מחט, שיחה:מרק, שיחה:מסגר. בהצלחה, כחלון (שיחה) 02:07, 13 במרץ 2015 (IST)

מרק - הערות של רונית[עריכה]

כמה הערות על הערך מרק - אנא קבל אותן באהבה. רוגד (שיחה) 16:05, 28 בפברואר 2015 (IST)

ראשית אני מצטרפת למחמאות של כחלון. ועתה להערות:

  1. יש לבטל את הספרור (1) בהגדרה הראשונה.
  2. מכיוון שיש גם מרק שלא נעשה בבישול אולי מוטב לפתוח בהגדרה כללית שתכלול את כל סוגי המרקים: מאכל נוזלי עשוי מרכיבים שונים. ואחרי ההגדרה הכללית הזאת להוסיף: בדרך כלל מרק הוא תבשיל שבו רכיבים כגון בשר, עוף, ירקות וקטניות מתבשלים לאורך זמן בתוך מים או בנוזל אחר(???), והוא מוגש חם, לרוב בתחילת הארוחה או אחרי המנה הראשונה. יש גם מרקים קרים ומרקים המשמשים לקינוח. (הניסוח שאני מציעה אינו מוקפד ובוודאי דורש עוד מחשבה ועריכה).
  3. אני בספק אם מקומה של המובאה המקראית בדוגמאות לערך. במילון של קדרי 'מרק' הוא רוטב הבשר. במילון של קאהלר ובאומגרטנר מרק הוא 'מרק בשר'. כך או כך אין זה המרק של ימינו.
  4. ועוד בעניין המובאה: קצת מפריע לי שהציטוט המקוטע של שני הפסוקים זהה לחלוטין (כמעט) לציטוט המקוטע במילון אבן-שושן. מכיוון שאין בעיה של מקום, הרי אם כבר מצטטים עדיף להביא את הפסוקים במלואם (ובהזדמנות זו למחוק מקפים, ולשים כמה פסיקים להבהרה): וְגִדְעוֹן בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי עִזִּים וְאֵיפַת קֶמַח מַצּוֹת, הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר, וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל תַּחַת הָאֵלָה וַיַּגַּשׁ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, קַח אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אֶל הַסֶּלַע הַלָּז, וְאֶת הַמָּרַק שְׁפוֹךְ, וַיַּעַשׂ כֵּן".
  5. כדי להימנע מפתחון פה פמיניסטי (מוצדק כנראה) אני מציעה לוותר על המשפט המדגים "אימא הכינה מרק עוף לכבוד שבת". ובכלל כדאי למצוא דרך שהמשפט המדגים יזכיר כמה וכמה סוגים אופייניים של מרקים. למשל בכיוון הזה: במסעדה זו מגישים בכל יום מרק אחר: מרק כתום, מרק בצל, מרק עגבניות, מרק עדשים, מרק ירקות ומרק תירס. אולי גם משפט מעין זה יכול להועיל: "בערב חורף קר אין כמו קערת מרק מהביל לארוחת הערב".
  6. בצירופים צריך להופיע גם "מרק פֵּרות" בפני עצמו. ואולי יש טעם להוסיף "אבקת מרק" ו"מרק צח".
  7. בעוונותיי לא הכרתי את החמור ומרק הפרות, אך ממה שראיתי במרשתת הביטוי המלא הוא משהו מעין "הוא מבין בעניין כמו חמור במרק פרות" – בלי הפועל "להבין" אין להבין את הביטוי / פתגם וכו'. שאלה לעצמה אם המילון צריך לעסוק בפתגמים (להבדיל מביטויים). אני בספק.
  8. בעניין הגיזרון, עם כל הכבוד למקור העיתונאי שהזכיר כחלון, צריך לבדוק מה כתבו על הערך במילונים המקראיים המדעיים ולהסתמך ישירות עליהם.
שלום רונית ומעין,
  1. לגבי הספרור: במיזם נהוג למספר את ההגדרות, גם כאשר ישנה הגדרה אחת. יתכן שצריך לשנות כלל זה, ונוכל לפתוח על כך דיון. לעת עתה, יש להשאיר את המספר, לשם השמירה על אחידות. אם נחליט לשנות את הכלל, נחליף את כל הערכים במיזם באמצעות בוט.
  2. לא ידעתי על המעתק במשמעות המלה "מרק". אם המשמעות המקראית מאד שונה מזו שבעברית המודרנית, נתן להוסיף הגדרה נפרדת ולצין {{רובד|לשון המקרא}} (כפי שעשית במסגר). בכל מקרה כדאי לצין זאת בסעיף הגזרון.
  3. כמובן שעדיף להסתמך על מלונים מקצועיים ולהפנות אליהם בסעיף "סימוכין". לטעמי, טוב גם להפנות את הקורא למקורות רלונטיים הפונים לקהל הרחב, אם כתבום בני־סמכא.
רונית, תודה רבה על הערותיך, כחלון (שיחה) 00:31, 1 במרץ 2015 (IST)

מרק בהקשרים מושאלים - הערת רונית[עריכה]

נזכרתי שמשתמשים במילה מרק בהקשרים ביולוגיים וקוסמולוגיים. ראו את הערך "המרק הקדום" בוויקיפדיה בעברית ואת הצירופים primeval soup ו- primordial soup בערך Abiogenesis בוויקיפדיה באנגלית. אני חושבת שצריך להעיר על זה. רוגד (שיחה) 08:32, 1 במרץ 2015 (IST)

הערות רונית לערך אחו[עריכה]

מעיין, יישר כוח על העבודה. הנה כמה הערות. רוגד (שיחה) 21:39, 16 במרץ 2015 (IST)

  1. כדאי להפנות להחלטת האקדמיה על צורת הרבים של אחו. הנה הקישור: http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-3-שמות-שונים/2-3-צורת-הרבים/#target-2939
  2. ההגדרה "שדה מכוסה בעשב המשמש למרעה" אינה מהוקצעת. (א) "שדה מכוסה בעשב" - שדה לפי הגדרתו הוא שטח שגדל בו משהו ולכן צריך להיות משהו כמו 'שדה חיטה' - אולי 'שדה עשב'. אבל זה לא נשמע מוצלח. אולי נכון יותר משהו כמו: 'שטח אדמה מכוסה עשב', 'כברת אדמה שגדל בה עשב'. (ב) "המשמש למרעה". אמנם בהקשרים רבים 'אחו' נזכר בהקשר של מרעה, אך לדעתי אינו בהכרח משמש למרעה. ב"רב-מילים" הסתייגו וכתבו משהו מעין "בעיקר המשמש למרעה". אולי אפשר לומר משהו מעין - לרוב מקום שבעלי חיים רועים בו.
  3. בעקבות הערתי בעניין המרעה, כדאי להוסיף מובאה שאינה קושרת את ה'אחו' למרעה דווקא. אפשר למצוא גם בפרויקט בן-יהודה וגם ב"מאגרים" (למשל בתרגום של ביאליק לדון-קישוט מצאתי "אם לא נשבור את רעבוננו בשרשי העשבים הגדֵלים פה לפנינו על פני כל האחו..."). ומן הסתם יש גם שימוש ב"אחו" בהקשר של יציאה לפיקניק וכדומה.
  4. אולי כדאי לומר שזו מילה ספרותית.
  5. יש מונח בתחום איכות הסביבה אחו לח - ראה במאגר המונחים של האקדמיה (אין זה חידוש של האקדמיה, אלא מונח משמש שהאקדמיה אימצה). יש להוסיף אותו בצירופים.
  6. צריך להוסיף במילים הנרדפות אֲפָר.
  7. באנגלית כדאי להוסיף meadow (לפי רב-מילים זו מילה ספרותית).

בדוק עריכות אוטומטית[עריכה]

Nuvola apps korganizer.svg שלום Maayansagy.

כפי שניתן לראות ביומן התפקידים, סומנת כ"בדוק עריכות אוטומטית". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף "ויקימילון:מערכת בקרת שינויים".

בתמצית, אין לסימון זה השפעה מהותית על פעילותך בוויקימילון – כל מה שיכולת לעשות עד היום עדיין אפשרי ולא התווספו לך הרשאות או כלים חדשים. עיקר ייעודו של הסימון הוא להקל על מלאכתם של המנטרים.

בברכה,-- riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 10:19, 24 ביולי 2015 (IDT)

מפגש חורף 2015[עריכה]

שלום מעין,
לא יודע אם שמת לב לכל ההכנות מסביב, אבל ביום שישי הזה מתוכננן מפגש לעורכי ויקימילון. המפגש הולך להיות חשוב, מושקע ומעניין. תהיה הרצאה של רוביק רוזנטל, דיונים בנושאים מגוונים וכיבוד קל. ראיתי שלא נרשמת, אז רק רציתי להגיד שאתה מוזמן להגיע ושאני מאוד אשמח אם אכן תבוא. המפגש יתקיים בשעה 10:00 במשרדי עמותת ויקימדיה ישראל, רחוב קרליבך 7, תל אביב. לפרטים נוספים היכנס לדף המפגש--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 03:06, 3 בדצמבר 2015 (IST)

מתקפת איכות[עריכה]

שלום Maayansagy,

פתחתי דיון במזנון בדבר מיזם "מתקפת האיכות" שאנו רוצים להקים, ואשמח אם תקח חלק בדיון ובמיזם עצמו.

שבת שלום, riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) 16:39, 15 באפריל 2016 (IDT)

*[עריכה]

  • ההודעה נשלחה באופן אוטומטי ושכחתי להטות אותה לגברים/נשים. מקווה שאף אחת לא נעלבה.
    כמובן שכולכן יותר ממוזמנות לקחת חלק ולהוביל את הדיון קריצהriel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) 16:51, 15 באפריל 2016 (IDT)