מחט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png ערך זה עוסק במילה. לערך העוסק בראשי התיבות, ראו מח"ט.
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: מָחַט.

מַחַט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מחט
הגייה* makhat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־ח־ט
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ מְחָטִים; מַחַט־, ר׳ מַחֲטֵי־; כ׳ מַחֲטוֹ, מְחָטָיו
מחט
  1. כלי תפירה דק ומוארך ממתכת, המחודד בקצהו האחד ובעל חור קטן (קוּף המחט) בקצהו האחר להשחלת חוט התפירה.
    • "לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחֲטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא" (משנה שבת א ג)
    • כדי לתפור את הקרע בחולצה, יש צורך בחוט ובמחט.
  2. בהשאלה: רכיב דק, מוארך, חד ולרוב מתכתי הקיים בכלים ומכשירים שונים, כגון בפטפון, במזרק או במצפן.
    • הוא הרגיש כאב כאשר מחט המזרק ננעצה בזרועו.
    • מחט המצפן מצביעה תמיד לכיוון צפון.
  3. כל אחד מן העלים הדקים והחדים של העצים מסדרת המחטניים, כדוגמת אורן, ברוש ואשוח.
    • אדמת היער הייתה מכוסה כולה במחטי אורן.
    • אילן נושׂא מחטים, אילן סרק; והעץ הלז היה עץ עושׂה פרי – תפוח! "נסים ונפלאות",י"ל פרץ

גיזרון[עריכה]

המילה מופיעה לראשונה במשנה. עפ"י אבן שושן ("המילון החדש", תשכ"ז), המילה 'מחט' נגזרה מן הפועל 'חָטַט' שפירושו: "חפר והוציא, ניקר, גירד, חיכך, גרף".

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

בלשון ימי הביניים, המילה 'מחט' הופיעה לסירוגין בלשון זכר ובלשון נקבה. למשל בפירוש רש"י למשנה (שבת יז, ב): "מחט קטן שתופרים בו בגדים, מחט גדולה שתופרים בה שקים".[1]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מחט
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחט

סימוכין[עריכה]

  ח' ילון, פרקי לשון, תשל"א, עמ' 477.