מחט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola actions back.png ערך זה עוסק במילה. לערך העוסק בראשי התיבות, ראו מח"ט.
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: מָחַט.

מַחַט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מחט
הגייה* makhat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־ח־ט
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ מְחָטִים; מַחַט־, ר׳ מַחֲטֵי־; כ׳ מַחֲטוֹ, מְחָטָיו
מחט
  1. כלי תפירה דק ומוארך ממתכת, המחודד בקצהו האחד ובעל חור קטן (קוּף המחט) בקצהו האחר להשחלת חוט התפירה.
    • "לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחֲטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא" (משנה שבת א ג)
    • כדי לתפור את הקרע בחולצה, יש צורך בחוט ובמחט.
  2. בהשאלה: רכיב דק, מוארך, חד ולרוב מתכתי הקיים בכלים ומכשירים שונים, כגון בפטפון, במזרק או במצפן.
    • הוא הרגיש כאב כאשר מחט המזרק ננעצה בזרועו.
    • מחט המצפן מצביעה תמיד לכיוון צפון.
  3. כל אחד מן העלים הדקים והחדים של העצים מסדרת המחטניים, כדוגמת אורן, ברוש ואשוח.
    • אדמת היער הייתה מכוסה כולה במחטי אורן.
    • אילן נושׂא מחטים, אילן סרק; והעץ הלז היה עץ עושׂה פרי – תפוח! "נסים ונפלאות",י"ל פרץ

גיזרון[עריכה]

המילה מופיעה לראשונה במשנה. עפ"י אבן שושן ("המילון החדש", תשכ"ז), המילה 'מחט' נגזרה מן הפועל 'חָטַט' שפירושו: "חפר והוציא, ניקר, גירד, חיכך, גרף".

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

בלשון ימי הביניים, המילה 'מחט' הופיעה לסירוגין בלשון זכר ובלשון נקבה. למשל בפירוש רש"י למשנה (שבת יז, ב): "מחט קטן שתופרים בו בגדים, מחט גדולה שתופרים בה שקים".[1]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מחט
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחט

סימוכין[עריכה]

  ח' ילון, פרקי לשון, תשל"א, עמ' 477.