מחט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק במילה. לערך העוסק בראשי התיבות; ראו מח"ט.

מַחַט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מחט
הגייה* makhat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ט־ט
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מְחָטִים; מַחַט־, ר׳ מַחֲטֵי־; כ׳ מַחֲטוֹ, מְחָטָיו
מחט
  1. כלי תפירה דק ומוארך ממתכת, המחודד בקצהו האחד ובעל חור קטן (קוף המחט) בקצהו האחר להשחלת חוט התפירה.
    • ”לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחֲטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא“ (משנה, מסכת שבתפרק א, משנה ג)
    • כדי לתפור את הקרע בחולצה, יש צורך בחוט ובמחט.
  2. בהשאלה: רכיב דק, מוארך, חד ולרוב מתכתי הקיים בכלים ומכשירים שונים, כגון בפטפון, במזרק או במצפן.
    • הוא הרגיש כאב כאשר מחט המזרק ננעצה בזרועו.
    • מחט המצפן מצביעה תמיד לכיוון צפון.
  3. כל אחד מן העלים הדקים והחדים של העצים מסדרת המחטניים, כדוגמת אורן, ברוש ואשוח.

גיזרון[עריכה]

המילה מופיעה לראשונה במשנה. עפ"י אבן שושן ("המילון החדש", תשכ"ז), המילה 'מחט' נגזרה מן הפועל 'חָטַט' שפירושו: "חפר והוציא, ניקר, גירד, חיכך, גרף".

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בלשון ימי הביניים, המילה 'מחט' הופיעה לסירוגין בלשון זכר ובלשון נקבה. למשל בפירוש רש"י למשנה (שבת יז, ב): "מחט קטן שתופרים בו בגדים, מחט גדולה שתופרים בה שקים".[1]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מחט
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחט

סימוכין[עריכה]

  ח' ילון, פרקי לשון, תשל"א, עמ' 477.

מָחַט[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה מ־ח־ט
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל ניקה והסיר אפר מפתילת הנר המעכיר את האור
  2. עברית חדשה קינח את צואת אפו

גיזרון[עריכה]

  • מילה נדירה ושורשה אינו ברור. בערוך גרס שם מוהטין.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]