ממחטה

מִמְחָטָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ממחטה
הגייה*	mimkhata
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	מ־ח־ט
דרך תצורה	משקל מִקְטָלָה
נטיות	ר׳ מִמְחָטוֹת; מִמְחֶטֶת־, ר׳ מִמְחֲטוֹת־

ממחטה

1. פיסת בד או נייר המיועדת לנגב את הפרשות האף.

   • אימי שלפה את ממחטתה ומחתה את הנזלת מאפי.

גיזרון

• את המילה חידש אליעזר בן־יהודה במאמר בעיתונו "האור" מיום ג' בשבט תרנ"ג: "למטפחת לנקות האף אנו נוטים לקבוע שם מיוחד [...] מִמְחָטָה" [1]. הוא התבסס על השורש מ־ח־ט המופיע בתלמוד: "מן הפועל המיוחד להפעולה הזאת, והיא: מחט. בתלמוד נמצא הפועל הזה רק לנקות הפתילה: ”מוחטין את הפתילות“ (בבלי, מסכת ביצה – דף לב, עמוד ב), וכן ועל הפועל הערבי تَمَخَّطَ (תַמַחַّ'טַ): "אך בערבית הפועל הזה בעצמו משמש לנקות האף", ועל לשונות אירופה: "וכן בלשון צרפתית משתמשים בפועל אחד לשני העניינים האלה".

מילים נרדפות

• טישו

תרגום

• אנגלית: handkerchief‏‏‏‏
• צרפתית: mouchoir‏‏‏‏

ראו גם

• מגבת
• מטלית
• מטפחת
• מוחטה
• ניר טואלט

קישורים חיצוניים

• על "ממחטה" ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה באתר פרויקט בן־יהודה