מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
סנה
|
הגייה* |
sne
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ס־נ־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קְטָל
|
נטיות |
ר׳ סְנָיִים
|
- שיח קוצני.
- ”וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת-אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל“ (שמות ג, פסוק ב)
- "על התותים הגדלים בסנה בורא פרי האדמה." (שולחן ערוך אורח חיים רג#סעיף ב)
- מקבילה בארמית: ܣܢܝܐ (סַנְיָא) באותה משמעות.
- שומרית ואכדית עתיקה סִנוּ/זִנוּ sinū בהוראת - 'אמצע גזעו של הדקל וגם 'קישוט הנעשה באמצעות גזעו'[1].
- המילה מופיעה שש פעמים במקרא, חמש מתוכן בסיפור הסנה הבוער שבשמות ג, פסוקים ב – ד[2]. החוקרים מזהים את הסנה עם שיח הפטל.[3]