מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
סנה
|
| הגייה* |
sne
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ס־נ־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל קְטָל
|
| נטיות |
ר׳ סְנָיִים
|
הסנה הבוער
- שיח קוצני.
- ”וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת-אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל“ (שמות ג, פסוק ב)
- "על התותים הגדלים בסנה בורא פרי האדמה." (שולחן ערוך אורח חיים רג#סעיף ב)
- מקבילה בארמית: ܣܢܝܐ (סַנְיָא) באותה משמעות.
- שומרית ואכדית עתיקה סִנוּ/זִנוּ sinū בהוראת - 'אמצע גזעו של הדקל וגם 'קישוט הנעשה באמצעות גזעו'[1].
- המילה מופיעה שש פעמים במקרא, חמש מתוכן בסיפור הסנה הבוער שבשמות ג, פסוקים ב–ד[2]. החוקרים מזהים את הסנה עם שיח הפטל.[3]
ערך בוויקיפדיה: הסנה הבוער