הוקל

הוּקַל

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הוקל
שורש וגזרה	ק־ל־ל א, גזרת הכפולים
בניין	הופעל

1. רָוַח לוֹ; הוּסְרוּ מִמֶּנְּוּ כָּל דְּאָגָה, לַחַץ, כְּאֵב וְכַדּוֹמֶה.

   • ...וְאִם לֹא הוּקַל עוֹד חָלְיוֹ, אָז נָחוּץ לִשְׁפֹּךְ עָלָיו מַיִם קָרִים... "דרכי הרפואה", עמ' 61, דוד גורדון
   • "...וְעַל פִּי רֹב כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁהוּקַל לַחוֹלֶה עַל יְדֵי הַהַקָּזוֹת..." "רפואות העם", מנדל לפין
   • "...כְּאֵב חָזָק אֲשֶׁר יוּקַל מְאֹד עַל יְדֵי מַיִם קָרִים" "שומר הבריאות", ישראל פרנקל
   • "...עַתָּה הוּקַל לוֹ (לַחַזָּן), הוּא מִלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ..." "לאן?", עמ' 221, מרדכי זאב פיירברג

2. לשון ימי הביניים [דקדוק] בֻּטָּא בְּלִי דָּגֵשׁ.

   • "וְקִנָּמוֹן- לִהְיוֹת כְּהִסָּמְכוֹ מוּקָל הַנּוּ"ן..." "ספר הרקמה", יונה אבן ג'נאח

3. עברית חדשה נִתְמַעֵט מִשְׁקָלוֹ.

   • הדייג הֵשיט את הדוגית העמוסה בשלל אל החוף, וכשהריקהּ הוּקַלָּה.

4. פָּחַת הַקֹּשִׁי וְנַעֲשָׂה קַל יוֹתֵר.

   • ...כִּי הִתְלַקְּטוּ אֲלֵיהֶם הֲמוֹנִים [...] וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד עֲדֵי הוּקַל לָהֶם לָצוּר עַל עָרִים... "שבילי עולם", חלק א', שמשון בלוך
   • "...הוּקַלָּה עֲלֵיהֶם הַמְּלָאכָה פִּתְאוֹם..." "חשבון הנפש", מנדל לפין
   • "...הַגְּזֵרָה הוּקַלָּה אַחַת אַחַת עַד שֶׁבָּטְלָה..." "מורה נבוכי הזמן", עמ' 95, נחמן קרוכמל

5. פָּחֲתָה חֻמְרָתוֹ, נִהְיָה חָמוּר פָּחוֹת.

   • "קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיִינוּ מָזְהָרִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים. לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה לְאַחַר שֶׁהָחָמְרוּ הוּקַלּוּ" (מתוך: "מכילתא דרבי ישמעאל", פרשה ד')

גיזרון

• השורש קל"ל הינו מקראי, ברם אינו מופיע בתנ"ך בבניין הופעל, אלא ברבדים מאוחרים יותר של לשוננו. קיימות מקבילות לשורש עברי זה אף בארמית: קַל, באכדית: qalalu, וּבפרט בערבית: قَلَّ (קרי: קַלַּ, בבניין ראשון)- הצטמצם, נתמעט (כבעברית), قَلَّلَ (קרי: קַלַּלַ, בבניין שני)-הפחית הכמות, המעיט, قِلَّة (קרי: קִלָּה)- מיעוט.

מילים נרדפות

רוח (1) שקט (1) רָפָה (2)

ירד (3) פחת (3) מָעַט (3) נקל (4) קל (4)

ביטויים קרובים

• אבן נגלה מעל לבו (1)

ראו גם

• הקל
• הקלה
• קל
• נקל