הקלה

הֲקַלָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הקלה
הגייה*	hakala
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ל־ל
דרך תצורה	משקל הַקְטָלָה
נטיות	הֲקַלַּת־; ר׳ הֲקַלּוֹת

1. הסרת נטל, עומס או עול.

   • "רַק שֶׁרוּחוֹת הַמַּעֲרָב / יָבִיאוּ סוֹף לַשָּׁרָב / וּלְלִבֵּנוּ – הֲקַלָּה / וְתִקְוָה גְדוֹלָה." (אוּלַי עוֹד קַיִץ, מאת מירית שם אור)
   • דני חש הקלה רבה כשנודע לו שבוטל מבחן־הבגרות.

גיזרון

• שם פעולה מן הפועל הקל

מילים נרדפות

• הנחה
• רווח

ניגודים

• הכבדה
• מעמסה

תרגום

• אנגלית: relief‏‏‏‏