צרפת

צָרְפַת

לשון ימי הביניים מדינה במערב אירופה השוכנת לחוף הים התיכון מדרום־מזרח, ולחוף האוקיינוס האטלנטי בצפון ובמערב. גובלת בדרום־מערבה בספרד.
- "בן מאיטליה אומר בונג'יורנו / בת מצרפת אומרת בונז'ור / קן מיפן אומר אוהיו / כשהוא בא לביקור" (אורחים לקיץ, מאת נעמי שמר)
- גבולותיה המדיניים של צרפת דומים למשושה.
לשון המקרא עיר נמל עתיקה בלבנון.
- ”קוּם לֵךְ צָרְפַתָּה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָּה וַיָּבֹא אֶל-פֶּתַח הָעִיר וְהִנֵּה-שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים...“ (מלכים א׳ יז, פסוקים ט – י)

(2) השם מופיע פעם נוספת במקרא, בספר עובדיה כשם של ישוב כנעני בו מתגוללים ישראל בגלותם : ”אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד “ (עובדיה א, פסוק כ) השם המקראי 'צרפת' נשתמר בשמו של הכפר הערבי צרפנד שלחוף הים, באיזור דרום צידון בדרך לצור. באנלים של סנחריב צוינה 'צרפִּתֻ' (Sariptu) כאחת מעריו של ללי מלך צידון שנכנעו למלך אשור בשנת 701 לפסה"נ. פליניוס מזכיר את צרֶפְּתָ (Sarepta) בזיקה לתעשיית הארגמן. צרפת הוזכרה אף במאה הרביעית לסה"נ כמרכז לתעשיית ארגמן ^[1].

פירוש רש"י למילה הוא המקור למשמעותה המודרנית: "ואומרי' הפותרים צרפת הוא המלכות שקורין פרנצ"א בלע"ז".

מדינה באירופה

עיר בלבנון

ערך בוויקיפדיה: צרפת

מדריך טיולים בוויקימסע: צרפת

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צרפת

[סלנג] היה הצד הפעיל בנשיקה צרפתית.
- הוא צרפת את הבחורה הלוהטת ביותר בשכבה.