מזמז

מִזְמֵז

מִסְמֵס, מעך.
- כאשר השוחט פתח את ראש הפרה, הוא צעק בקול: "מישהו מזמז את המוח שלה!"
[עממי] גיפף, נישק או ליטף בצורה חושנית.
- ”אם צחי שלך לא היה חולם למזמז את זיווית, אז הוא לא היה מתרחץ עד הצבא!“ (צחי המוזנח, מאת אהוד בן עזר, בפרויקט בן יהודה)
- "אהבתנו אש בוערת, / אהבתנו אדירה; / וגם אם נמזמז אחרת, / זה לא נורא, (זה לא נורא!) / נחשוב עליך, יקירה." (שיר אהבה חיילי, מאת חיים חפר)

ערך בוויקיפדיה: מזמוז