ציצית

צִיצִית

תשמיש קדושה העשוי מבד לבן עם פתילים דקים.
- ”בחלומי אני בת למשפחה חסידית מרובת־ילדים ואבי בשטריימל ואחי חסידים קטנים עם פאות וגרבים ארוכים וטלית עם ציציות.“ (עיר הנידחת, מאת אידה צורית, בפרויקט בן יהודה)
(זואולוגיה) כרבלתו של בע"ח, ברוב המקרים - מנוּצה;
- מקור הדוכיפת ארוך, עדין ומכופף, ולמלוא אורך ראשה מבסיס המקור ועד לעורף, מתנשאת ציצית של נוצות ארוכות.
(בוטניקה) (pappus) קבוצת שערות או זיפים או מוצים ארוכים הנישאת בראש הזירעונים.
- זרעי העלש חומים, דמויי פירמידה הפוכה ובעלי ציצית מוצים קטנה.

המילה ציצית מופיעה בפעם הראשונה בתנ"ך בספר במדבר. ”דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם.“ (במדבר טו, פסוקים לח–לט)

אכדית: 'צִצִתֻּ' (ṣīṣītu) בהוראת: אריג-מתוח ,או כלי המשמש לנשיאת הוו הלוך ושוב בין חוטי הנול^{[דרושה הבהרה]}.

ערך בוויקיפדיה: ציצית

↑ תרגום אונקלוס במדבר טו לח. אולי מיוונית. רבינו שמשון מסכת כלים כח ז: "ובערוך פירש מה שמשייר האורג בראש הבגד שיעור שתי אצבעות והוא ענף של בגד וכיון ששתי לבדו הוא ואין בו ערב אין מצטרף לאריג ושמו מְלל ובלשון רבנן שמו כרכשתא והיא כרוספדא בלשון יון ונראה דרוצה לפרש דהיינו דתפישי בכרכשתא דבריש בבא מציעא (דף ז.) ודבר תימה לפירוש זה לרבנן..."