טלית

טַלִּית[עריכה]

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

לשון חז"ל יריעת בד בה מתעטף האדם למלבושו.
- ”נָפַל לוֹ עָלֶיהָ, וּפֵרַשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ, מַעֲבִירִין אוֹתוֹ הֵימֶנָּה.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ד, משנה ג)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יִרְעֶה רַוָּק בְּהֵמָה, וְלֹא יִישְׁנוּ שְׁנֵי רַוָּקִים בְּטַלִּית אֶחָת; וַחֲכָמִים מַתִּירִין.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה יד)
- ”שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית, [...] זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְיַחֲלקוּ.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק א, משנה א)
- ”בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּטַלִּית; אֲבָל בֶּחָלוּק, מִלְמַעְלָן, חִבּוּר. וּמִלְּמַטָּן, אֵינוֹ חִבּוּר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כח, משנה ז)
תשמיש קדושה העשוי מצמר או מפשתן, ובכל אחד מקצותיו ישנה ציצית.
- בבית הכנסת בבוקר האנשים לובשים טליתות

לשון חז"ל. קרוב אל מטלית, אטלולית-מצלילת צל, וגם ל'טל' המכסה את השדות (כולל העשבים)
אכדית בהגיית טֶליתֻּ tēliltu בהוראת: 'פעולת-טהור פולחנית'.

ערך בוויקיפדיה: טלית