פירט
מראה
לערך העוסק בפִּירֵט, פועל; ראו פֵּרֵט.
פִּירָט
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פיראט |
הגייה* | pirat |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה |
נטיות | ר׳ פִּירָטִים |
- לשון חז"ל אדם המשתלט בכוח על אוניות תמימות בלב ים או על יישובים בחוף, כדי לבוז את אוצרותיהם או לשבות את אנשיהם למען כופר נפש.
- ”לְמָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל דּוֹמִין, לְמֶלֶךְ שֶׁבָּא עִם בָּנָיו בַּיָּם וּסְפִינוֹת שֶׁל פִּירָטוֹן מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ.“ (שמות רבה, פרשה יז, סימן ה)
- ”מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לִבְנוֹ צֵא לִפְרַקְמַטְיָא, אָמַר לוֹ אַבָּא מִתְיָרֵא אֲנִי בַּדֶּרֶךְ מֵהַלִּסְטִים וּבַיָּם מִפְּנֵי אַפִּירָטִין.“ (ויקרא רבה, פרשה כה, סימן א)
- "אך אני לא פיראט, יפתי, לא שודד, / אלא גבר אחד העומד בשערך." (לו הייתי פיראט, מאת ירון לונדון)
גיזרון
[עריכה]- מיוונית: πειρατής (peirates) באותה משמעות.