מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בפִּירֵט, פועל; ראו פֵּרֵט.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
פיראט
|
הגייה* |
pirat
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
שאילה
|
נטיות |
ר׳ פִּירָטִים
|
- לשון חז"ל אדם המשתלט בכוח על אוניות תמימות בלב ים או על יישובים בחוף, כדי לבוז את אוצרותיהם או לשבות את אנשיהם למען כופר נפש.
- ”לְמָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל דּוֹמִין, לְמֶלֶךְ שֶׁבָּא עִם בָּנָיו בַּיָּם וּסְפִינוֹת שֶׁל פִּירָטוֹן מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ.“ (שמות רבה, פרשה יז, סימן ה)
- ”מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לִבְנוֹ צֵא לִפְרַקְמַטְיָא, אָמַר לוֹ אַבָּא מִתְיָרֵא אֲנִי בַּדֶּרֶךְ מֵהַלִּסְטִים וּבַיָּם מִפְּנֵי אַפִּירָטִין.“ (ויקרא רבה, פרשה כה, סימן א)
- "אך אני לא פיראט, יפתי, לא שודד, / אלא גבר אחד העומד בשערך." (לו הייתי פיראט, מאת ירון לונדון)
- מיוונית: πειρατής (peirates) באותה משמעות.
מילים נרדפות[עריכה]