”מעט פחות ממאתים שנה לפני זמננו היה אי־בארינגטון מעון לאותו אגף מפורסם של בוכאנירי הודו המערבית, אשר בהיותם מנודים מן המים בסביבות קובה, עברו את צואר־היבשה דאריין, ובזזו את הצד הפאציפי של המושבות הספרדיות.“ (איי הכשפים, מאת הרמן מלוויל, תרגום: אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
מאנגלית: buccaneer. מן boucanier (בּוּקָנְיֶיא) בצרפתית. המקור הוא המילה בוקאן, אסכלה לעישון וייבוש בשר ציד בשפת האינדיאנים ילידי האיים הקריביים. המילה נקלטה בצרפתית באמצעות ציידים צרפתים שעסקו בציד בקר באי היספניולה, והיא שהעניקה להם את הכינוי boucaniers. ב־1630 סולקו ציידים אלה מהיספניולה על ידי הספרדים ועברו אל האי טורטוגה הסמוך. הם החלו לעסוק בשוד ימי ותקפו את אוניותיה של ספרד ששטו מאירופה אל נחלותיה בדרום אמריקה. עד מהרה הצטרפו אליהם גם בני עמים אחרים, אנגלים והולנדים, והכינוי "בוקניר" במשמעות של שודד ים – תוך התייחסות מיוחדת לאלה שפעלו באיים הקריביים ובחופי האימפריה הספרדית באמריקה – נפוץ בשפות אירופה.[1]
ערך בוויקיפדיה: Buccaneer