פירט

לערך העוסק בפִּירֵט, פועל; ראו פֵּרֵט.

פִּירָט

לשון חז"ל אדם המשתלט בכוח על אוניות תמימות בלב ים או על יישובים בחוף, כדי לבוז את אוצרותיהם או לשבות את אנשיהם למען כופר נפש.
- ”לְמָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל דּוֹמִין, לְמֶלֶךְ שֶׁבָּא עִם בָּנָיו בַּיָּם וּסְפִינוֹת שֶׁל פִּירָטוֹן מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ.“ (שמות רבה, פרשה יז, סימן ה)
- ”מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לִבְנוֹ צֵא לִפְרַקְמַטְיָא, אָמַר לוֹ אַבָּא מִתְיָרֵא אֲנִי בַּדֶּרֶךְ מֵהַלִּסְטִים וּבַיָּם מִפְּנֵי אַפִּירָטִין.“ (ויקרא רבה, פרשה כה, סימן א)
- "אך אני לא פיראט, יפתי, לא שודד, / אלא גבר אחד העומד בשערך." (לו הייתי פיראט, מאת ירון לונדון)