מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מַכֶּה בְּפַטִּישׁ
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | פועל |
| מין | זכר |
| שורש | נ־כ־י/ה |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | |
- [הלכה] פעולה אחרונה בגמר מלאכה.
- ”המכבה והמבעיר, המכה בפטיש, והמוציא מרשות לרשות“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב)
- לפי חלק מהדיעות הכותב בשבת את האות האחרונה בספר תורה חייב משום מכה בפטיש
- [עממי] בהשאלה:
| השורש נכה |
|
השורש נ־כ־ה הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"י/ה.
| נ־כ־ה |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
| נִפְעַל |
נִכָּה |
נִכֶּה |
יִנָּכֶה |
הִנָּכֵה |
לְהִנָּכוֹת |
| הִפְעִיל |
הִכָּה |
מַכֶּה |
יַכֶּה |
הַכֵּה |
לְהַכּוֹת |
| הֻפְעַל |
הֻכָּה |
מֻכֶּה |
יֻכֶּה |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
נִכָּה |
מְנַכֶּה |
יְנַכֶּה |
נַכֵּה |
לְנַכּוֹת |
| פֻּעַל |
נֻכָּה |
מְנֻכֶּה |
יְנֻכֶּה |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְנַכָּה |
מִתְנַכֶּה |
יִתְנַכֶּה |
הִתְנַכֵּה |
לְהִתְנַכּוֹת |
|
|