מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקבת
הגייה * make vet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ק־ב
דרך תצורה משקל מַקְטֶלֶת
נטיות ר׳ מַקָּבוֹת; מַקֶּבֶת־, מָקָּבוֹת־
מקבת לשון המקרא פטיש שקצהו האחד מחודד והשני רחב. משמש לניקוב, לחפירה, לסיתות אבנים וכו'.
”וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת-חֶבֶר אֶת-יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת-הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ, וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט, וַתִּתְקַע אֶת-הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ, וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא-נִרְדָּם וַיָּעַף, וַיָּמֹת.“ (שופטים ד , פסוק כא ) ”בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ, בְּמַסְמְרוֹת וּבְמַקָּבוֹת יְחַזְּקוּם; וְלוֹא יָפִיק.“ (ירמיהו י , פסוק ד ) ”יד קרדום שחופרין בו בדידין שלמים ארבעה טפחים. [...] יד קרדום שלבקוע ושלעדור ששה. יד מקבת שלסתתים ששה.“ (משנה תורה, ספר טהרה רמב"ם , פטירת המחבר 1204, באתר מאגרים ”ותהי המלאכה גדולה מאוד, וקול הלמות מקבת וקול רעש חֲרוֹק יתדות לא חדל כל היום.“ (סוטה דוד פרישמן , בפרויקט בן יהודה ) ”אז ישבת מארץ גרזן ומקבת , כל כלי יוצר שרף ישרפו בשבת, וכתתו את לעט, למזמרות מזמרות, קרדם ומורג לנבלים וכנורות“ (צדקיהו בבית הפקדת י"ל גורדון , בפרויקט בן יהודה ) לשון המקרא ”שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם.“ (ישעיהו נא , פסוק א ) מן נ־ק־ב.
במכתבי אל־עמארנה (איגרת EA 120) מופיעה המילה בכנענית: מַקִבֻּ (ma-qi-bu) , סוג של פטיש, משורש המופיע באוגריתית: מקב (mqb/p) בהוראת מכַה, פטיש. באכדית: (maqqabu ). בערבית: (مِنْقَب (מִנְקַב)) - מכשיר לעשיית נקבים.
