”יד קרדום שחופרין בו בדידין שלמים ארבעה טפחים. [...] יד קרדום שלבקוע ושלעדור ששה. יד מקבת שלסתתים ששה.“ (משנה תורה, ספר טהרה, מאת רמב"ם, פטירת המחבר 1204, באתר מאגרים)
”ותהי המלאכה גדולה מאוד, וקול הלמות מקבת וקול רעש חֲרוֹק יתדות לא חדל כל היום.“ (סוטה, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
במכתבי אל־עמארנה (איגרת EA 120) מופיעה המילה בכנענית: מַקִבֻּ (ma-qi-bu) , סוג של פטיש, משורש המופיע באוגריתית: מקב (mqb/p) בהוראת מכַה, פטיש. באכדית: (maqqabu). בערבית: (مِنْقَب(מִנְקַב)) - מכשיר לעשיית נקבים.
