מקבת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַקֶּבֶת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקבת
הגייה* makevet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ק־ב
דרך תצורה משקל מַקְטֶלֶת
נטיות ר׳ מַקָּבוֹת; מַקֶּבֶת־, מָקָּבוֹת־
  1. לשון המקרא מין פטיש שקצהו האחד מחודד והשני רחב. משמש לניקוב, לחפירה, לסיתות אבנים וכו'.
    • ”וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת-חֶבֶר אֶת-יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת-הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ, וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט, וַתִּתְקַע אֶת-הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ, וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא-נִרְדָּם וַיָּעַף, וַיָּמֹת.“ (שופטים ד, פסוק כא)
  2. לשון המקרא עשיית חור בסלע או באדמה.
    • "שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם." (ישעיהו נא א)

גיזרון[עריכה]

  • מן נ-ק-ב.
  • במכתבי אל־עמארנה (איגרת EA 120) מופיעה המילה בכנענית: מֲכִּבֻּ, ma-qi-bu, סוג של פטיש.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: mallet‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]