לדלג לתוכן

מקבת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מַקֶּבֶת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקבת
הגייה* makevet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ק־ב
דרך תצורה משקל מַקְטֶלֶת
נטיות ר׳ מַקָּבוֹת; מַקֶּבֶת־, מָקָּבוֹת־
מקבת
  1. לשון המקרא מין פטיש שקצהו האחד מחודד והשני רחב. משמש לניקוב, לחפירה, לסיתות אבנים וכו'.
    • ”וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת-חֶבֶר אֶת-יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת-הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ, וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט, וַתִּתְקַע אֶת-הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ, וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא-נִרְדָּם וַיָּעַף, וַיָּמֹת.“ (שופטים ד, פסוק כא)
    • ”בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ, בְּמַסְמְרוֹת וּבְמַקָּבוֹת יְחַזְּקוּם; וְלוֹא יָפִיק.“ (ירמיהו י, פסוק ד)
    • ”יד קרדום שחופרין בו בדידין שלמים ארבעה טפחים. [...] יד קרדום שלבקוע ושלעדור ששה. יד מקבת שלסתתים ששה.“ (משנה תורה, ספר טהרה, מאת רמב"ם, פטירת המחבר 1204, באתר מאגרים)
    • ”ותהי המלאכה גדולה מאוד, וקול הלמות מקבת וקול רעש חֲרוֹק יתדות לא חדל כל היום.“ (סוטה, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
    • ”אז ישבת מארץ גרזן ומקבת, כל כלי יוצר שרף ישרפו בשבת, וכתתו את לעט, למזמרות מזמרות, קרדם ומורג לנבלים וכנורות“ (צדקיהו בבית הפקדת, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)
  2. לשון המקרא עשיית חור בסלע או באדמה.
    • ”שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם.“ (ישעיהו נא, פסוק א)

גיזרון

[עריכה]
  • מן נ־ק־ב.
  • במכתבי אל־עמארנה (איגרת EA 120) מופיעה המילה בכנענית: מַקִבֻּ (ma-qi-bu) , סוג של פטיש, משורש המופיע באוגריתית: מקב (mqb/p) בהוראת מכַה, פטיש. באכדית: (maqqabu). בערבית: (مِنْقَب (מִנְקַב)) - מכשיר לעשיית נקבים.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]