אר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף ארר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אַר (גם: אָרַר)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אר או ארר
שורש וגזרה א־ר־ר, גזרת ע"ע
בניין קל
  1. לשון המקרא ביקש שיקרה דבר רע למישהו.
    • "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית י"ב, פסוק ג')
    • "הַמֵּשיב חכמים אחור/ ואתה תְּבָרֵךְ וּמִי יָאֹר?..." יניי, "אז ערות על יְאור", חטיבה ראשונה
    • "...קוֹל דְּבָרים מתוך גְּרונות וּפִיות נפתָּחים, הַכֹּל אוֹרְרִים אֶת הָעִיר: אֲרוּרָה היא וַאֲרוּרִים יושבֶיהָ..." מנדלי מוכר ספרים, "ספר הקבצנים", עמ' 60

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: curse‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש ארר
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הטלת קללה
גזרה גזרת הכפולים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


השורש א־ר־ר הוא שורש הניטֶּה בבניינים קל, פיעל, נפעל והופעל על פי גזרת הכפולים, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־ר־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אַר אַר
(ב. פעוּל: אָרוּר)
יָאֹר אֹר לָאֹר
נִפְעַל נֵאַר נֵאָר יֵאַר הֵאָר לְהֵאָר
הִפְעִיל הֶאֱרִיר מַאֲרִיר יַאֲרִיר הַאֲרֵר לְהַאֲרִיר
הֻפְעַל הוּאַר מוּאָר יוּאַר -אין- -אין-
פִּעֵל אוֹרֵר מְאוֹרֵר יְאוֹרֵר אוֹרֵר לְאוֹרֵר
פֻּעַל אֹרַר מְאֹרָר יְאֹרַר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאָרֵר מִתְאָרֵר יִתְאָרֵר הִתְאָרֵר לְהִתְאָרֵר

הערה[עריכה]

  • המטה בבניין קל, בבניין פיעל ובבניין נפעל לפי השלמים, דהיינו- אָרַר, אֵרַר, נֶאֱרַר- אינו שוגה.