יקוב הדין את ההר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהָר[עריכה]

  1. הקפדה מוחלטת על הכללים, ללא גמישות, ללא רחמים. קיום הדין ללא פשרות.
    • ראובן חושב שלאור הנסיבות כדאי להתגמש במקרה זה ולוותר על תביעותינו. אך שמעון אומר: "ייקוב הדין את ההר" - אנו לא נזוז מעקרונותינו.

מקור[עריכה]

  1. מקור הניב בלשון חז"ל. נגמר הדין - אי אתה רשאי לבצוע. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אסור לבצוע, וכל הבוצע - הרי זה חוטא, וכל המברך את הבוצע - הרי זה מנאץ. ועל זה נאמר (תהלים י ג) [כי הלל רשע על תאוות נפשו ו]בוצע ברך נאץ ה'; אלא יקוב הדין את ההר, שנאמר (דברים א יז) [לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש] כי המשפט לאלהים הוא [והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו]; וכן משה היה אומר: יקוב הדין את ההר; אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחבירו , שנאמר (מלאכי ב ו) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון (תלמוד בבלי, סנהדרין ו, ע"ב).

גיזרון[עריכה]

במשנה דנים בשתי גישות התייחסות להלכה. הגישה הראשונה, המחמירה, המיוחסת למשה רבנו, היא גישת "יקוב הדין את ההר". לפי גישה זו, משנקבעו חוקים והלכות - יש לקיימן. לכן אין לנסות "לבצוע" - לפשר בין הצדדים הניצים.
הגישה הנגדית, המיוחסת לאחיו אהרון הכהן, היא גישה גמישה יותר, המתייחסת למכלול הנסיבות בהקשרן, ומעדיפה פשרה ושלום כאשר הדבר אפשרי.

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: יקוב הדין את ההר