מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נענע
|
| הגייה* |
na׳na׳
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
נ־ע־נ־ע
|
| דרך תצורה |
משקל קַלְקַל
|
| נטיות |
|
נענע
- לשון חז"ל צמח ממחלקת הדו פסיגיים המשתייך למשפחת השפתניים, אשר לעליו יש חריפות מעודנת המיטיבה עם הבל הפה ומצננתו.
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; אכדית: naniḫu, אוגריתית: ảnnḫ) 𐎀𐎐𐎐𐎃), ארמית: ܢܳܢܥܴܐ (נַנְעָא), ערבית: نَعْنَاع (נַעְנָאע)
- ייתכן שבמקור מארמנית: ananux) անանուխ)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: נענע |
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נענע |
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
נענע
|
| שורש וגזרה |
נ־ע־נ־ע, גזרת המרובעים
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- הזיז מצד אל צד.
- ”וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק ה)
- ”הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ, אֶלָּא מְנַעְנְעוֹ בְגוּפוֹ.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כ, משנה ה)
- ”אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכָּל הָעָם הָיוּ מְנַעְנְעִים אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְהֵן לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ג, משנה ט)
- ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסֻּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ, אֲבָל מַטֵּהוּ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין; בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִטֹּל, אֶלָּא אִם כֵּן נִעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק א, משנה ג)
- גזירת פלפל מן השורש נ־ו־ע. הפועל מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל, בצורת בינוני כשם כלי נגינה.
מילים נרדפות[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: נענע
טקסונומיה בוויקימינים: Mentha
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נענע