נענע

אין לבלבל ערך זה עם הערך נענה.

אין לבלבל ערך זה עם הערך נהנה.

נַעְנַע

לשון חז"ל צמח ממחלקת הדו פסיגיים המשתייך למשפחת השפתניים, אשר לעליו יש חריפות מעודנת המיטיבה עם הבל הפה ומצננתו.
- ”ההן דגזז כוסבר כרתי כרפס גרגר טריקסימין כשומין נענע חייב משום קוצר ומשום זורע.“ (ירושלמי, מסכת שבת – דף מח, עמוד ב)
- "גזר, בננה, / ותה מתוק עם נענע, / שמנת, קצפת, / ושני תותים." (מה אוכלים היום, מאת דתיה בן דור)

המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; אכדית: naniḫu, אוגריתית: ảnnḫ) 𐎀𐎐𐎐𐎃), ארמית: ܢܳܢܥܴܐ (נַנְעָא), ערבית: نَعْنَاع‎ (נַעְנַ֫אע) או نَعْنَع‎ (נַ֫עְנַע)
ייתכן שבמקור מארמנית: ananux) անանուխ)

ערך בוויקיפדיה: נענע

טקסונומיה בוויקימינים: Mentha

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נענע

הזיז מצד אל צד.
- ”וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק ה)
- ”הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ, אֶלָּא מְנַעְנְעוֹ בְגוּפוֹ.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כ, משנה ה)
- ”אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכָּל הָעָם הָיוּ מְנַעְנְעִים אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְהֵן לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ג, משנה ט)
- ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסֻּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ, אֲבָל מַטֵּהוּ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין; בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִטֹּל, אֶלָּא אִם כֵּן נִעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק א, משנה ג)

גזירת פלפל מן השורש נ־ו־ע. הפועל מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל, בצורת בינוני כשם כלי נגינה.