לדלג לתוכן

נענע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נַעְנַע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאנענע
הגייה*nana
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשנ־ע־נ־ע
דרך תצורהמשקל קַלְקַל
נטיות
נענע
  1. לשון חז"ל צמח ממחלקת הדו פסיגיים המשתייך למשפחת השפתניים, אשר לעליו יש חריפות מעודנת המיטיבה עם הבל הפה ומצננתו.

גזרון

[עריכה]
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; אכדית: naniḫu, אוגריתית: ảnnḫ) 𐎀𐎐𐎐𐎃), ארמית: ܢܳܢܥܴܐ (נַנְעָא), ערבית: نَعْنَاع‎ (נַעְנַ֫אע) או نَعْنَع‎ (נַ֫עְנַע)
  • ייתכן שבמקור מארמנית: ananux) անանուխ)

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • איטלקית: menta‏‏‏‏
  • אנגלית: mint‏‏‏‏
  • אספרנטו: mento‏‏‏‏
  • גרמנית: Minze‏‏‏‏
  • הולנדית: munt‏‏‏‏
  • סינית: 薄荷‏‏‏‏
  • סלובנית: meta‏‏‏‏
  • ספרדית: hierbabuena‏‏‏‏
  • ערבית: نَعْنَاع‎‏‏‏‏ (תעתיק: נַעְנָאע)
  • פורטוגלית: menta‏‏‏‏
  • פינית: minttu‏‏‏‏
  • צ'כית: máta‏‏‏‏
  • צרפתית: menthe‏‏‏‏
  • רוסית: мята‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נענע
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Mentha
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נענע

נִעְנֵעַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאנענע
שורש וגזרהנ־ע־נ־ע, גזרת המרובעים
בנייןפִּעֵל
  1. הזיז מצד אל צד.
    • ”וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק ה)
    • ”הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ, אֶלָּא מְנַעְנְעוֹ בְגוּפוֹ.“ (משנה, מסכת שבתפרק כ, משנה ה)
    • ”אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכָּל הָעָם הָיוּ מְנַעְנְעִים אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְהֵן לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא.“ (משנה, מסכת סוכהפרק ג, משנה ט)
    • ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסֻּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ, אֲבָל מַטֵּהוּ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין; בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִטֹּל, אֶלָּא אִם כֵּן נִעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם.“ (משנה, מסכת ביצהפרק א, משנה ג)

גיזרון

[עריכה]
  • גזירת פלפל מן השורש נ־ו־ע. הפועל מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל, בצורת בינוני כשם כלי נגינה.

נגרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]