מנתה
מראה
מִנְתָּה (גם מֵנְטָה)
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נענע |
| הגייה* | menta |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |

- לשון חז"ל צמח ממחלקת הדו פסיגיים המשתייך למשפחת השפתניים, אשר לעליו יש חריפות מעודנת המיטיבה עם הבל הפה ומצננתו.
- ”שָׁרְשֵׁי הַמִּתְנָא (הַמִּנְתָּה), וְהַפֵּיגָם, יַרְקוֹת שָׂדֶה, יַרְקוֹת גִּנָּה שֶׁעֲקָרָן לִשְׁתָלִין.“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק א, משנה ב)
- אוֹי לכם כי תעשרו (תגבו מעשר) את הַמִּנְתָּה ואת השֶׁבֶת ואת הכמון ותעזבו את הנכבדות בתורה, את המשפט את החסד ואת האמונה (דברי ישוע כלפי צמרת הכהנה)
- "מנטה חריפה יותר / מסטיק מצחיקה יותר / אך המתוקה יותר / זו השוקולד." (מי המנטה? מי המסטיק? מי השוקולד?, מאת יורם טהרלב)
גזרון
[עריכה]- מיוונית: mínthē) μίνθη)