מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מעדן
|
| הגייה* |
maadan
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ד־ן
|
| דרך תצורה |
משקל מַקְטָל
|
| נטיות |
ר׳ מַעֲדַנִּים, מַעֲדַנֵּי־
|
- מאכל ערב לחך.
- ”מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ.“ (בראשית מט, פסוק כ)
- ”יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ.“ (משלי כט, פסוק יז)
- ”הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים נָשַׁמּוּ בַּחוּצוֹת הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת.“ (איכה ד, פסוק ה)
- ”היא האכילתו מעדנים לפיכך מנחתה מאכל בהמה היא השקתו יינות משובחין בכוסות משובחין לפיכך כהן משקה אותה מים מרים“ (תוספתא, מסכת סוטה – פרק ג, הלכה ד)
- "וְלַעֲרֹךְ בּוֹ כַּמָּה מִינִים, / שְׁתוֹת יֵינוֹת מְבֻשָּׂמִים / וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים / בְּכָל שָׁלשׁ פְּעָמִים." (מה ידידות)
 ערך בוויקיפדיה: מעדן |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מעדן
|
| הגייה* |
maadan
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
מ־ע־ד
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלָן
|
| נטיות |
ר׳ מַעֲדַנִּים, מַעֲדַנֵּי־
|
- [נדיר] קשר.
- ”הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ“ (איוב לח, פסוק לא)
- ”וְכֵן הַמַּתִּיר רָאשֵׁי הַמַּעֲדַנִּין, טְהוֹרָה; נֶחְלְקָה לְאָרְכָּהּ וְנִשְׁתַּיְּרוּ בָהּ שְׁלֹשָׁה מַעֲדַנִּים שֶׁל שִׁשָּׁה טְפָחִים, טְמֵאָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כ, משנה ז)
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מעודן
|
| הגייה* |
meudan
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ד־ן
|
| דרך תצורה |
משקל מְקֻטָּל
|
| נטיות |
נ׳ מְעֻדֶּנֶת, ר׳ מְעֻדָּנִים, נ"ר מְעֻדָּנוֹת
|
- אדם הרגיל במילוי כל צורכי גופו בקלות ונחת.
- שנעשה עדין רך ונעים.
- בינוני סביל מן הפועל עידן
ערך בוויקיפדיה: מעדן