מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
זִעֲזֵעַ גם זִעְזֵעַ
[עריכה]- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה):היכה הניע והניד. ערער יציבות
- ”הֲלוֹא פֶתַע יָקוּמוּ נֹשְׁכֶיךָ, וְיִקְצוּ מְזַעְזְעֶיךָ; וְהָיִיתָ לִמְשִׁסּוֹת לָמוֹ.“ (חבקוק ב, פסוק ז)
- ”אֲבָנִים שֶׁזִּעְזְעָתַן הַמַּחֲרֵשָׁה, אוֹ שֶׁהָיוּ מְכֻסּוֹת וְנִתְגַּלּוּ, אִם יֵשׁ בָּהֶם שְׁתַּיִם שֶׁל מַשְּׂאוּי שְׁנַיִם שְׁנַיִם, הֲרֵי אֵלּוּ יִנָּטֵלוּ.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ג, משנה ז)
- ”תקוף, תעשה פיגועים / טלטל, גרום לזעזועים / חסל את כל הציונים / זעזע את ביטחונה של ישראל“ (תקוף, תעשה פיגועים, מאת גדודי עז א־דין אל־קסאם)
- מופיעה פעם אחת במקרא הכפלה מן שורש ז-ו-ע המשמש בהוראת רעד,תזוזה (זע).
- שורש זה קיים גם בשפות: סורית,כשדית, ושבאית . יוונית עתיקה: ("זִיעוֹ" - σείω) פירושו - לשקשק,לרעוד[דרוש מקור].
