שקק

שָׁקַק

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שקק
שורש וגזרה	ש־ק־ק
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא [משוער] נאמר על דוב: השמיע קולו כשהוא משחר לטרף.

   • ”אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק“ (משלי כח, פסוק טו)

2. (השמיע קול) היה מלא בתנועה של חיים פעילים.

   • ”וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק בּוֹ“ (ישעיהו לג, פסוק ד)
   • כל שעות הבוקר השכונה שקקה חיים, מטיילים פקדו את דוכני המכירות וגני המשחקים מלאו בילדים והוריהם.

גיזרון

• 1. לרוב המפרשים כך נקראת השמעת קולו של הדוב. יש מפרשים כמו משמעות 2 (ש־ק־ק ב) וכמו בתואר שוקק. דעת האבן עזרא יחידה מלשון שוק כלומר דורס ברגליו.

צירופים

• שקק חיים

נגזרות

• שוקק

תרגום

• אנגלית: spleenwort‏‏‏‏

ראו גם

• ערג
• נהם
• געה