חף מפשע

חַף מִפֶּשַׁע

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חף מפשע
הגייה*	khaf mipesha
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־פ־ף; פ־שׁ־ע
דרך תצורה	צירוף
נטיות	נ׳ חַפָּה מִפֶּשַׁע, ר׳ חַפִּים מִפֶּשַׁע, נ"ר חַפּוֹת מִפֶּשַׁע

1. תמים; שלא ביצע שום עברה.

   • השופט הגיע למסקנה כי הנאשם הינו חף מפשע.
   • אך כמה עשרות אזרחים חפים מפשע, ישראלים ופלסטינים כאחד, ניצלו כתוצאה מההתקפה על שלושת המטרות הצבאיות הלגיטימיות הללו?
     (לני בן דוד, "הרוגים בעזה: כמה היו ומי היו?". ‏מכון ירושלים‏)

מקור

• ע"פ מקרא: ”זַךְ אֲנִי בְּלִי פָשַׁע; חַף אָנֹכִי וְלֹא עָו‍ֹן לִי.“ (איוב לג, פסוק ט) המילה חף מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.

ניגודים

• אשם

תרגום

• אנגלית: innocent‏‏‏‏

ראו גם

• זכאי