מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק בתואר לָאט; ראו לָט. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | לאט |
| הגייה* | leat |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | |
| שורש | א־ט־ט |
| דרך תצורה | לְ־ + אַט |
| נטיות | לְאִטִּי, לְאִטְּךָ, לְאִטֵּךְ, לְאִטּוֹ, לְאִטָּהּ, לְאִטֵּנוּ, לְאִטְּכֶם, לְאִטָּם |
- ללא חיפזון, בקצב נמוך.
- ”יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה, אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט...“ (ישעיהו ח, פסוק ו)
- ”יַעֲבָר-נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ; וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים...“ (בראשית לג, פסוק יד)
| השורש אטט |
|---|
|
השורש א־ט־ט הוא שורש מגזרת הכפולים.
| א־ט־ט |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
הֵאֵט |
מֵאֵט |
יָאֵט |
הָאֵט |
לְהָאֵט |
| הֻפְעַל |
הוּאַט |
מוּאָט |
יוּאַט |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
- לשון המקרא כיסה והסתיר.
- ”וְהַמֶּלֶךְ לָאַט אֶת פָּנָיו וַיִּזְעַק הַמֶּלֶךְ קוֹל גָּדוֹל...“ (שמואל ב׳ יט, פסוק ה)
- ”הַמְעַט מִמְּךָ תַּנְחֻמוֹת; אֵל וְדָבָר לָאַט עִמָּךְ.“ (איוב טו, פסוק יא)
- עברית חדשה [ארכאי](יש לשכתב פירוש זה): דבר בחשאי, דיבר בנעימות וברוך.
- המשמעות בעברית החדשה מתייחסת לדיבור דעת רש"י באיוב שמשמעות הפועל "הנעים" אך רוב הפרשנים מסבירים אחרת.
