מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק בתואר לָאט; ראו לָט.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
לאט
|
| הגייה* |
leat
|
| חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
| מין |
|
| שורש |
א־ט־ט
|
| דרך תצורה |
לְ־ + אַט
|
| נטיות |
לְאִטִּי, לְאִטְּךָ, לְאִטֵּךְ, לְאִטּוֹ, לְאִטָּהּ, לְאִטֵּנוּ, לְאִטְּכֶם, לְאִטָּם
|
- ללא חיפזון, בקצב נמוך.
- ”יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה, אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט...“ (ישעיהו ח, פסוק ו)
- ”יַעֲבָר-נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ; וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים...“ (בראשית לג, פסוק יד)
| השורש אטט
|
|
השורש א־ט־ט הוא שורש מגזרת הכפולים.
| א־ט־ט
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
הֵאֵט
|
מֵאֵט
|
יָאֵט
|
הָאֵט
|
לְהָאֵט
|
| הֻפְעַל
|
הוּאַט
|
מוּאָט
|
יוּאַט
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
- לשון המקרא כיסה והסתיר.
- ”וְהַמֶּלֶךְ לָאַט אֶת פָּנָיו וַיִּזְעַק הַמֶּלֶךְ קוֹל גָּדוֹל...“ (שמואל ב׳ יט, פסוק ה)
- ”הַמְעַט מִמְּךָ תַּנְחֻמוֹת; אֵל וְדָבָר לָאַט עִמָּךְ.“ (איוב טו, פסוק יא)
- עברית חדשה [ארכאי](יש לשכתב פירוש זה): דבר בחשאי, דיבר בנעימות וברוך.
- המשמעות בעברית החדשה מתייחסת לדיבור דעת רש"י באיוב שמשמעות הפועל "הנעים" אך רוב הפרשנים מסבירים אחרת.
