לדלג לתוכן

מליצה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מְלִיצָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מליצה
הגייה* melitsa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ל־י־ץ או מ־ל־ץ
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה או משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ מְלִיצוֹת; מְלִיצַת־, מְלִיצוֹת־
  1. דיבור גבוה בלשון מחוכמת ובלתי שגרתית; הבעה מילולית של מסר רגשי עמוק באמצעות שימוש במילים וסגנון מותאמים.
    • ”יוֹדַעַת אֲנִי אִמְרֵי נוֹי לְמַכְבִּיר, / מְלִיצוֹת בְּלִי סוֹף, / הַהוֹלְכוֹת הָלוֹךְ וְטָפוֹף,/ מַבָּטָן יָהִיר.“ (נִיב, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
    • "אין לי מליצות נאות ללחוש לך באוזנך / אין כישרון אפילו לתאר יופייך." (אהבה פשוטה, מאת יעקב שרת)
    • דברי נאמרו אך לתפארת המליצה.
  2. דברי משל וחידה המרמזים למסר נסתר, לעיתים נאמרים בצורה סרקסטית.
    • ”הֲלוֹא-אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׁאוּ וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ וְיֹאמַר הוֹי הַמַּרְבֶּה לּא-לוֹ עַד-מָתַי וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט.“ (חבקוק ב, פסוק ו)
    • ”לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם.“ (משלי א, פסוק ו)
  3. דבר בדיחה וחידוד לשון.

גיזרון[עריכה]

  • יש הגוזרים משורש ל־י־ץ (כמו מליץ) ובמשקל מַקְטֵלָה. אחרים גזרו משורש מ־ל־ץ (ובמשקל קְטִילָה), ע"פ הקבלה לערבית: مَلِصَ (מַלִצַ) - חָלָק, ועפ"ז 'מליצה' - דברי חלקות.
  • על כן הקוטביות במושג 'דברי מליצה' – 'מליצה' בלשון המלצה קרי דיבור חיובי המקדם את עניינו של הזולת – מול המושג ליצנות המתקבל מהשורש ל.י.ץ – הם דברי שטות ותופל, בדיחה ו"הורדה" (מכבוד האחר).

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]