למשל ולשנינה
מראה
לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | למשל ולשנינה |
הגייה* | lemashal velishnina |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | |
שורש | מ־שׁ־ל; שׁ־נ־ן |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות |
- לשון המקרא כשמשתמשים במישהו כדוגמה למשהו נלעג.
- ”וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים“ (מלכים א׳ ט, פסוק ז)
- ”וְאֶתְּנֶנּוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים“ (דברי הימים ב׳ ז, פסוק כ)
- " וּפתאֹם חלפהוּ רעיון כחץ: הפשטידא נעזבה בזדון, במתכוֵן, הקרואים נסו בכוָנה רעה, למען עשוֹתו למשל ולשנינה וּלעולל בעפר קרנו" (פרוזה (ביאליק)/אריה "בעל גוף"/יא.)
- "הריני נזכר במשל-השנינה המר שנתחבר לגנות הציוניות, המשל על אנשי חלם והתנור" (רשויות (ארלוזורוב)/נאומים והרצאות/נאום בקונגרס השבעה-עשר (בזל, 1931))
מקור
[עריכה]- מקור הביטוי במקרא. נראה שבהתחלה השתמשו בו כצירוף מקרי, ולפעמים צורפו אליו ביטויים נוספים, לדוגמא: ”לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה“ (דברים כח, פסוק לז), או: ”לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל לִשְׁנִינָה וְלִקְלָלָה“ (ירמיהו כד, פסוק ט). משמעות מילולית: "משל" - דבר שממשילים בו, מביאים אותו כדוגמא. "שנינה" - שמדברים בו שוב ושוב.