מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מסקה
|
הגייה* |
masaka
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
נ־ס־ק
|
דרך תצורה |
משקל מַקְטָלָה
|
נטיות |
ר׳ מַסָּקוֹת; מַסָּקַת־, מַסָּקוֹת־
|
- עברית חדשה (ימאות) באוניית קיטור ישנות: המקום בחדר הדודים בו הזינו המסיקים בפחם את תאי השריפה של דודי הקיטור.
- "דליי האפר התרוצצו בנקישות רעשניות עלה ורדת במאווררי המַסָקה, וטרטור סירים זה הודיע לו שקרוב סופה של המשמרת שלו." (ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. מאנגלית: אמציה פורת, 2005)
- מן נ-ס-ק, הִסִּיק - הזין אש בחומר בערה. המסיקים נקראו stokers או firemen.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
- חֲדַר הַסָּקָה (באונייה)
- חֲדַר הַסָּקַת הַדְוָדִים (באונייה)
השורש נסק
|
השורש נ־ס־ק ובצורתו המשנית נ־שׂ־ק הוא שורש מגזרת חפ"נ.
במקרא גם בשׂ בלשון חז"ל בס' במובן כללי העלאה, ובמובנים פרטיים כהבערה של אש, העלעת רעיון ידיעה מתוך מחשבה. ובארמית בעוד מובנים.
נ־ס/שׂ־ק
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
נָסַק
|
נוֹסֵק
|
יִנְסוֹק
|
נְסוֹק
|
לִנְסוֹק
|
נִפְעַל
|
נִסַּק נִשַּׂק
|
נִסָּק נִשָּׂק
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הִסִּיק,הִשִּׂיק
|
מַסִּיק, מַשִּׂיק
|
יַסִּיק, יַשִּׂיק
|
הַסֵּק
|
לְהַסִּיק לְהַשִּׂיק
|
הֻפְעַל
|
הֻסַּק
|
מֻסָּק
|
יֻסָּק
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|