נועד

נוֹעַד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	נועד
שורש וגזרה	י־ע־ד
בניין	נִפְעַל

לשון המקרא בא וארח לחברה במקום ובזמן שדובר עליו מראש.
- ”וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת, אֲשֶׁר עַל־אֲרֹן הָעֵדֻת; לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל־הָעֵדֻת, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה.“ (שמות ל, פסוק ו)
- ”וְאִם־בְּאַחַת יִתְקָעוּ; וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל.“ (במדבר י, פסוק ד)
- ”וַיִּוָּעֲדוּ כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, וַיָּבֹאוּ; וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל־מֵי מֵרוֹם, לְהִלָּחֵם עִם־יִשְׂרָאֵל.“ (יהושע יא, פסוק ה)
- ”וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן...“ (מלכים א׳ ח, פסוק ה)
- ”הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו; בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ?“ (עמוס ג, פסוק ג)
- ”וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלָיו, וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ [...]; וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבוֹא, לָנוּד־לוֹ וּלְנַחֲמוֹ.“ (איוב ב, פסוק יא)
הוסב למטרה כלשהי.
- ”שליחות זו, שנועדת למלא, הוכתרה בהצלחה מופלאה עם קבלת פרס־נובל, שהעמיד אותך ואת יצירתך ואת הספרות העברית במרכז תשומת הלב של העולם התרבותי.“ (בשוב עגנון לאחר ההכתרה, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
- ”גם חפץ מלאכותי יפה הוא במידה שהוא נאמן לתפקיד שנועד לו. סתם אוירון וספינה הם יותר יפים מסתם בית;כי האוירון והספינה – תבניתם מכוונת לצרכי טיסה ושייט, והבית יכול לצאת ידי חובתו בין עגול בין מרובע, על כן יותר מקום בו למותרות, לחסר ויתיר, לסגנון מחוקה: באנק אַמריקאי בעיר-השדה עלול ללבוש צורת היכל יווני.“ (תפקיד וצורה, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)