עת
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: מקראי) עָת(פועל מקראי).
עֵת
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עת |
הגייה* | ׳et |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־נ־י/ה |
דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
נטיות | ר׳ עִתִּים, עִתּוֹת־ |
- נקודה כלשהי בזמן.
- ”וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל-בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת“ (בראשית כד, פסוק יא)
- ”וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם בְּכָל-עֵת אֶת-הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל-מֹשֶׁה וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם“ (שמות יח, פסוק כו)
- ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא-לִבִּי הָלַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ-אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ הַעֵת לָקַחַת אֶת-הַכֶּסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת“ (מלכים א׳ ה, פסוק כו)
- ”לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם. עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ“ (קהלת ג, פסוקים א–ב)
- משך הזמן, תקופה.
- ”וְאִשָּׁה כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת-נִדָּתָהּ אוֹ כִי-תָזוּב עַל-נִדָּתָהּ כָּל-יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא“ (ויקרא טו, פסוק כה)
- ”וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ“ (ויקרא כו, פסוק ד)
- ”וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן“ (דברים א, פסוק יח)
- ”וְיֶתֶר כָּל-דִּבְרֵי-אָסָא וְכָל-גְּבוּרָתוֹ וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלֹא-הֵמָּה כְתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת-רַגְלָיו“ (מלכים א׳ טו, פסוק כג)
- ”וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ“ (ישעיהו יג, פסוק כב)
- ”יְהוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף-יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה“ (ישעיהו לג, פסוק ב)
גיזרון
[עריכה]סעיף זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולשכתב אותו. הסיבה לכך: לא נהיר.
- השורש המקורי הוא ע־נ־י/ה הנגלה במילה עונה[דרוש מקור]. המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל: ארמית – עַן. מצרית-תיכונה - מן השושלת הפרעונית התיכונה (2050 - 1710 לפנה"ס) מצויה תיבת "עֵתְּ" ꜣt , בהוראת - זמן באופן כללי, זמן מה , רגע.
- 3: אוגריתית - עתו, t-w-' 𐎀𐎚𐎆 בהוראת - "להזדמן". בלשון אמורית שנכחדה - ע-ת-י.ערבית דרומית קדומה - עֲאתוֹ, tw' - להגיע, לעזוב.ארמית - אֲתָא, בהוראת להגיע, להגיע למחוז חפצך, להביא.ערבית - אָתָּא, أتى מזומן,בא .געז - אָתַּוֲו, አተወ .
- במגילת ספר היובלים (א, ד') הכתוב בעברית בתר-מקראית מופיע הצירוף "מחלקות-העיתים" כמושג טכני לחלוקת הזמן לשבועות ויובלים.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: time