עת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: מקראי) עָת(פועל מקראי).

עֵת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עת
הגייה* ׳et
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ת־ת
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ עִתִּים, עִתּוֹת־
  1. נקודה כלשהי בזמן.
    • ”וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל-בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת“ (בראשית כד, פסוק יא)
    • ”וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם בְּכָל-עֵת אֶת-הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל-מֹשֶׁה וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם“ (שמות יח, פסוק כו)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא-לִבִּי הָלַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ-אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ הַעֵת לָקַחַת אֶת-הַכֶּסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת“ (מלכים א׳ ה, פסוק כו)
    • ”לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם. עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ“ (קהלת ג, פסוקים אב)
  2. משך הזמן, תקופה.
    • ”וְאִשָּׁה כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת-נִדָּתָהּ אוֹ כִי-תָזוּב עַל-נִדָּתָהּ כָּל-יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא“ (ויקרא טו, פסוק כה)
    • ”וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ“ (ויקרא כו, פסוק ד)
    • ”וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן“ (דברים א, פסוק יח)
    • ”וְיֶתֶר כָּל-דִּבְרֵי-אָסָא וְכָל-גְּבוּרָתוֹ וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלֹא-הֵמָּה כְתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת-רַגְלָיו“ (מלכים א׳ טו, פסוק כג)
    • ”וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ“ (ישעיהו יג, פסוק כב)
    • ”יְהוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף-יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה“ (ישעיהו לג, פסוק ב)
  3. לשון המקרא מוזמן,שהגיע זמנו
    • ”וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי ידו [יָדָיו] עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲו‍ֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה“ (ויקרא טז, פסוק כא).

גיזרון[עריכה]

  • השורש המקורי הוא ע־נ־י/ה הנגלה במילה עונה[דרוש מקור]. המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל: ארמית – עַן.
  • מן השושלת הפרעונית התיכונה (2050 - 1710 לפנה"ס) מצויה תיבת "עֵתְּ" ꜣt , בהוראת - זמן באופן כללי, זמן מה , רגע.
  • 3: אוגריתית - עתו, t-w-' 𐎀𐎚𐎆 בהוראת - "להזדמן". בלשון אמורית שנכחדה - ע-ת-י.
  • ערבית דרומית קדומה - עֲאתוֹ, tw' - להגיע, לעזוב.
  • ארמית - אֲתָא, בהוראת להגיע, להגיע למחוז חפצך, להביא.
  • ערבית - יאתִּ, يأتي מזומן,בא .
  • געז - עתוֲו, አተወ .

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: time‏‏‏‏