מגורה

לערך העוסק במְגוֹרֶה, בינוני סביל; ראו מְגֹרֶה.

מְגוּרָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מגורה
הגייה*	megura
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ו־ר
דרך תצורה	משקל מַקְטֵלָה
נטיות	ר׳ מְגוּרוֹת; מְגוּרַת־, מְגוּרוֹת־

1. לשון המקרא מחסן, בית קיבול.

   • ”הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה, וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת...“ (חגי ב, פסוק יט)
   • "מי שהיו פירותיו במגורה. נותן סאה לבן לוי וסאה לעני." (משנה תרומות ד ב)
   • "בין כך ובין כך לא מכר המגורות של מים ולא את האוצרות של עצים." (משנה בבא בתרא ד ו)

2. לשון חז"ל חצר ובה כמה בתי דירות.

   • "ישראל וגר ששבתו במגורה אחת. ומת הגר מבעוד יום." (בבלי עירובין פרק ו)
   • ”ומשכנות חוסן. וטירות יופי. ובירות הדר. ומגורות חמד. ודירות חיבה. וטרקליני אור.“ (איגרת אל קהילות ספרד וצפון אפריקה, מאת שרירא גאון בר' חנניה, באתר מאגרים)

גיזרון

• מן ג-ו-ר. קרוב אל מגור ומגורים (דיור, דירה).

צירופים

• מגורת פחם

תרגום

• אנגלית: reservoir‏, store-room‏‏‏‏‏ (1); dwelling‏‏‏‏‏ (2)