סברה אחת היא כי המילה קרובה למילה "מְגוּרָה": ”הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה, וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת...“ (חגי ב, פסוק יט) שאף משמעה הוא מחסן לתבואה ושורשה גו"ר , אם נתקבלת סברה זו- שורש המילה הוא אם כן גו"ר (שהתבואה גרה שם). סברה אחרת היא כי שורש המילה הוא אג"ר. ייתכן שבראשית השימוש במילה הייתה האל"ף קיימת אך נחה, והיא נשמטה עם הזמן (אולי כאן ההסבר לדגש באות מ"ם), מילה נרדפת נוספת ששורשה אג"ר היא "מוֹגֵרָה" המצויה בלשון חז"ל: "הלוקח מן המוגירות בצור- פטור." (תוספתא, דמאי, א', י'). ואולי השורש הוא מג"ר ועומד בפני עצמו הוא.