ממגורה

מַמְּגוּרָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ממגורה
הגייה*	mamgura
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר': מַמְּגוּרוֹת, נ"י: מַמְּגוּרַת-, נ"ר: מַמְּגוּרוֹת-, כ': מַמְּגוּרָתִי, מַמְּגוּרָתֵךְ, מַמְּגוּרָתָם; מַמְּגוּרוֹתֵיהֶם, מַמְּגוּרוֹתֵינוּ, מַמְּגוּרוֹתַי, מַמְּגוּרוֹתֶיךָ, מַמְּגוּרוֹתֶיהָ

ממגורות מודרניות (2)

1. מְקוֹם אֲגִירַת הַיְבוּל וְאִחְסוּנוֹ, אָסָם.

   • ”עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם-נָשַׁמּוּ אֹצָרוֹת, נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרוֹת: כִּי הֹבִישׁ דָּגָן“ (יואל א, פסוק יז)
   • "...ושם אותו (את הרעל) באסמי בָּר וּפְרִי עץ וּבְמַמְּגוּרוֹת דָּגָן... מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע א'", עמ' 260
   • "...הוא (האיכר) צריך לדעת [...] לתקן עגלתו, מחרשתו ואפילו מַמְּגוּרָתוֹ..." יוסף חיים ברנר, "מושבותינו ברוסיה והתנחלותנו בא"י"

2. עברית חדשה בהשאלה מִבְנֶה גָּבוֹהַּ, בַּעַל פֶּתַח עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן (לְשֶׁם הַכְנָסָה וְהוֹצָאָה), בּוֹ מְאֻחְסָנִים חֳמָרִים כְּגוֹן דָּגָן, פֶּחָם, קֶמַח, מַיִם וְכיו"ב. הַמַּמְּגוּרָה מְשַׁמֶשֶׁת לָרֹב בְּבָתֵּי-חֲרֹשֶׁת וּבְחַקְלָאוּת.

   • בתחנות כוח המייצרות חשמל, יש שמאחסנים פחם בממגורות.
   • בלולים מתועשים בני ימינו נהוג לשמור את תערובת העופות בממגורה.

גיזרון

• סברה אחת היא כי המילה קרובה למילה "מְגוּרָה": ”הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה, וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת...“ (חגי ב, פסוק יט) שאף משמעה הוא מחסן לתבואה ושורשה גו"ר , אם נתקבלת סברה זו- שורש המילה הוא אם כן גו"ר (שהתבואה גרה שם). סברה אחרת היא כי שורש המילה הוא אג"ר. ייתכן שבראשית השימוש במילה הייתה האל"ף קיימת אך נחה, והיא נשמטה עם הזמן (אולי כאן ההסבר לדגש באות מ"ם), מילה נרדפת נוספת ששורשה אג"ר היא "מוֹגֵרָה" המצויה בלשון חז"ל: "הלוקח מן המוגירות בצור- פטור." (תוספתא, דמאי, א', י'). ואולי השורש הוא מג"ר ועומד בפני עצמו הוא.

מילים נרדפות

• אסם
• אמבר
• מגורה
• מוגרה
• מתבן

ראו גם

• גֹּרֶן
• מחסן
• יבול