ממגורה

מַמְּגוּרָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ממגורה
הגייה*	mamgura
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ו־ר או מ־ג־ר
דרך תצורה	משקל מַקְטֵלָה או משקל מַקְטוּל
נטיות	ר׳ מַמְּגוּרוֹת; מַמְּגוּרַת־, מַמְּגוּרוֹת־

ממגורות מודרניות (2)

1. לשון המקרא מְקוֹם אֲגִירַת הַיְבוּל וְאִחְסוּנוֹ, אָסָם.

   • ”עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם-נָשַׁמּוּ אֹצָרוֹת, נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרוֹת: כִּי הֹבִישׁ דָּגָן“ (יואל א, פסוק יז)
   • "...ושם אותו (את הרעל) באסמי בָּר וּפְרִי עץ וּבְמַמְּגוּרוֹת דָּגָן... (מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע א'", עמ' 260)
   • "...הוא (האיכר) צריך לדעת [...] לתקן עגלתו, מחרשתו ואפילו מַמְּגוּרָתוֹ..." (יוסף חיים ברנר, "מושבותינו ברוסיה והתנחלותנו בא"י")

2. עברית חדשה בהשאלה מִבְנֶה גָּבוֹהַּ, בַּעַל פֶּתַח עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן (לְשֶׁם הַכְנָסָה וְהוֹצָאָה), בּוֹ מְאֻחְסָנִים חֳמָרִים כְּגוֹן דָּגָן, פֶּחָם, קֶמַח וְכיו"ב. הַמַּמְּגוּרָה מְשַׁמֶשֶׁת לָרֹב בְּבָתֵּי-חֲרֹשֶׁת וּבְחַקְלָאוּת.

   • בלולים מתועשים בני ימינו נהוג לשמור את תערובת העופות בממגורה.

גיזרון

• מילה יחידאית. מקביל למילה היחידאית "מְגוּרָה": ”הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה“ (חגי ב, פסוק יט), משורש ג־ו־ר ובמשקל מַקְטֵלָה (וראו עוד בגיזרון שם). יש שרצו לומר שגם כאן המ"ם הראשונה אינה חלק מהמילה אלא לשימוש, וכאילו כתוב: "מִמְּגֻרוֹת", כלומר חלק מהמגורות. סברה אחרת היא כי שורש המילה הוא א־ג־ר, והאל"ף נשמטה עם הזמן (אולי זה ההסבר לדגש באות מ"ם). מילה נרדפת נוספת ששורשה אג"ר היא "מוֹגֵרָה" המצויה בלשון חז"ל: ”הלוקח מן המוגירות בצור פטור.“ (תוספתא, מסכת דמאי – פרק א, הלכה י). אפשרות נוספת, שמדובר כאן בשורש תנייני מ־ג־ר העומד בפני עצמו. לפי סברא זו מסתבר שהדגש במ"ם היא לתפארת הקריאה. ומצינו במקרא מילה במשקל דומה: "מַמְּרֹרִים".

מילים נרדפות

• אסם
• אמבר
• מגורה
• מוגרה
• מתבן

ראו גם

• גֹּרֶן
• מחסן
• יבול