מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מגדל |
הגייה* | migdal |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ד־ל |
דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
נטיות | ר׳ מִגְדָּלִים; מִגְדַּל־, ר׳ מִגְדְּלֵי־[1] |
מגדל CN שבקנדה
מגדל (2)
- לשון המקרא בנין צר וגבוה המתנשא מעל הבניינים שבסביבתו ומשמש לתצפית, לשמירה ועוד.
- ”וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם; וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם פֶּן־נָפוּץ עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ.“ (בראשית יא, פסוק ד)
- ”וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל־הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל וַיַּרְא אֶת־שִׁפְעַת יֵהוּא בְּבֹאוֹ...“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יז)
- ”וְעַל, כָּל־מִגְדָּל גָּבֹהַּ; וְעַל, כָּל־חוֹמָה בְצוּרָה.“ (ישעיהו ב, פסוק טו)
- ”וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע.“ (יחזקאל כו, פסוק ד)
- ”וְעָרִים בָּנָה בְּהַר־יְהוּדָה; וּבֶחֳרָשִׁים בָּנָה בִּירָנִיּוֹת וּמִגְדָּלִים.“ (דברי הימים ב׳ כז, פסוק ד)
- ”אִם יֵשׁ מִגְדָּל רָם, גָּבוֹהַּ, / אִם יֵש דְּרוֹר לוֹ קַל גַּפַּיִם - / כַּךְ יֵש מִגְדָּל כִּי יֵהָרֵס, / כַּךְ יֵש דְּרוֹר לוֹ כִּי יִפֹּלָה!“ (דרור מגדלים, מאת אלתר לוין, בפרויקט בן יהודה)
- לשון חז"ל ארון, תיבה גבוהה לשמירת חפצים.
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אוֹמֵר, פּוֹרְסִין עוֹר שֶׁל גְּדִי עַל גַּבֵּי שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל שֶׁאָחַז בָּהֶן אֶת הָאוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחָרֵךְ. וְעוֹשִׂין מְחִצָּה בְּכָל הַכֵּלִים, בֵּין מְלֵאִים בֵּין רֵיקָנִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַעֲבֹר הַדְּלֵקָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק טז, משנה ה)
- ”נְתָנוֹ בַמִּגְדָּל וְאָבַד הַמַּפְתֵּחַ, הֲרֵי זֶה עֵרוּב.“ (משנה, מסכת ערובין – פרק ג, משנה ג)
- המילה משותפת לשפות שמיות נוספות כאוגריתית: מגדל (𐎎𐎂𐎄𐎍). פיניקית,ומואבית: מגדל,(בצורה 𐤌𐤂𐤃𐤋) .ארמית שבתרגומי המקרא: מִגְדְּלָא. ערבית:(מִג'דל مَجْدَل). סורית:(מגדלא ܡܰܓܕܠܳܐ) . קופטית: מָגדֶלא (magdelā). חיתית בהגייה אכדית: מֶדגלתֻ (madgaltu) בהוראת - מגדל שמירה .
- פירוש הרמב"ם למשנה שבת טז ה: ומגדל – אוצר של עץ ידוע אצלנו, ונקרא בערבי "מנשאר".
- פירוש רבי עובדיה מברטנורא למשנה שבת טז ה: ומגדל – ארמאריא"ו בלע"ז, ובערבי מנשא"ר, ושלשתן של עץ:
 ערך בוויקיפדיה: מגדל |
|
- ↑ במקרא מופיעה גם צורת הריבוי מִגְדָּלוֹת (ובסמיכות: מִגְדְּלוֹת־).
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מגדל |
הגייה* | megadel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ד־ל |
דרך תצורה | משקל מְקַטֵּל |
נטיות | ר׳ מְגַדְּלִים; מְגַדֵּל־, ר׳ מְגַדְּלֵי־ |
מגדל כבשים וצאנו
- אדם העוסק בגידול בעלי־חיים או צמחים.
- לקראת הקיץ ניגשתי למגדל האבטיחים ביישוב שלנו ורכשתי ממנו כמה אבטיחים טעימים.
- ”סִירוֹת מְגַדְּלֵי-פֵרוֹת, כַּחֲגָבִים סַבּוֹת הָאֳנִיָּה הַגְּדוֹלָה עַל-יַד אִיֵּי-אַזּוֹרֶס, / הַפֵּרוֹת הַמְשֻׁנִּים מוּעֲלִים בְּסַל וָחֶבֶל אֶל הַנּוֹסְעִים / וּבְסַל וָחֶבֶל הַתַּשְׁלוּם מוּרָד“ (עקדת שלמיהו, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
השורש גדל |
השורש ג־ד־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
ג־ד־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
גָּדַל |
גָּדֵל |
יִגְדַּל |
גְּדַל |
לִגְדֹּל |
נִפְעַל |
נִגְדַּל |
נִגְדָּל |
יִגָּדֵל |
הִגָּדֵל |
לְהִגָּדֵל |
הִפְעִיל |
הִגְדִּיל |
מַגְדִּיל |
יַגְדִּיל |
הַגְדֵּל |
לְהַגְדִּיל |
הֻפְעַל |
הֻגְדַּל |
מֻגְדָּל |
יֻגְדַּל |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
גִּדֵּל |
מְגַדֵּל |
יְגַדֵּל |
גַּדֵּל |
לְגַדֵּל |
פֻּעַל |
גֻּדַּל |
מְגֻדָּל |
יְגֻּדַּל |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְגַּדֵּל |
מִתְגַּדֵּל |
יִתְגַּדֵּל |
הִתְגַּדֵּל |
לְהִתְגַּדֵּל |
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מוגדל |
הגייה* | mugdal |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ג־ד־ל |
דרך תצורה | משקל מֻקְטָל |
נטיות | ר׳ מֻגְדָּלִים; נ׳ מֻגְדֶּלֶת, נ"ר מֻגְדָּלוֹת |
- גדול יותר מממדיו המקוריים.
- ביקשתי מהצלם שיפתח תמונה מוגדלת מהתשליל.
השורש גדל |
השורש ג־ד־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
ג־ד־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
גָּדַל |
גָּדֵל |
יִגְדַּל |
גְּדַל |
לִגְדֹּל |
נִפְעַל |
נִגְדַּל |
נִגְדָּל |
יִגָּדֵל |
הִגָּדֵל |
לְהִגָּדֵל |
הִפְעִיל |
הִגְדִּיל |
מַגְדִּיל |
יַגְדִּיל |
הַגְדֵּל |
לְהַגְדִּיל |
הֻפְעַל |
הֻגְדַּל |
מֻגְדָּל |
יֻגְדַּל |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
גִּדֵּל |
מְגַדֵּל |
יְגַדֵּל |
גַּדֵּל |
לְגַדֵּל |
פֻּעַל |
גֻּדַּל |
מְגֻדָּל |
יְגֻּדַּל |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְגַּדֵּל |
מִתְגַּדֵּל |
יִתְגַּדֵּל |
הִתְגַּדֵּל |
לְהִתְגַּדֵּל |
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מגודל |
הגייה* | megudal |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ג־ד־ל |
דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל |
נטיות | ר׳ מְגֻדָּלִים; נ׳ מְגֻדֶּלֶת, נ"ר מְגֻדָּלוֹת |
- גדול (לרוב נאמר על בני־אדם). המילה עשויה לתאר גם אדם שמתנהג באופן מגושם עקב ממדיו הגדולים.
- ”אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם; בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל.“ (תהלים קמד, פסוק יב)
- על שיער ארוך מאוד או לא מסודר.
- בינוני מן גֻּדַּל (סביל מגִּדֵּל). המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
השורש גדל |
השורש ג־ד־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
ג־ד־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
גָּדַל |
גָּדֵל |
יִגְדַּל |
גְּדַל |
לִגְדֹּל |
נִפְעַל |
נִגְדַּל |
נִגְדָּל |
יִגָּדֵל |
הִגָּדֵל |
לְהִגָּדֵל |
הִפְעִיל |
הִגְדִּיל |
מַגְדִּיל |
יַגְדִּיל |
הַגְדֵּל |
לְהַגְדִּיל |
הֻפְעַל |
הֻגְדַּל |
מֻגְדָּל |
יֻגְדַּל |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
גִּדֵּל |
מְגַדֵּל |
יְגַדֵּל |
גַּדֵּל |
לְגַדֵּל |
פֻּעַל |
גֻּדַּל |
מְגֻדָּל |
יְגֻּדַּל |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְגַּדֵּל |
מִתְגַּדֵּל |
יִתְגַּדֵּל |
הִתְגַּדֵּל |
לְהִתְגַּדֵּל |
|
|