"לוז - קורדל"א (צרפתית: אגוז אלסר) שגדלים בו אגוזים קטנים" (רש"י למסכת בכורות, דף ח, עמוד א)
"אמר רב אבונה: סימנא, "מקל שקד אני רואה" (ירמיהו א יא); מה הלוז הזה משהוא מוציא את ניצו ועד שהוא גומר את פירותיו כ"א יום כך מים שהובקעה העיר ועד יום שחרב הבית כ"א יום" (תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד, הלכה ה)
בשפת הדיבור מין אגוז עגול, חום הנקרא גם אלסר (מהסוג הבוטני Corylus).
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא במשמעות זו: ”וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן“ (בראשית ל, פסוק לז).למעשה המילה מופיעה פעמיים באותו פרשה,בפעם השניה מופיעה כתיאור שם של מקום "ואולם לוז שם העיר לראשונה" שטיינר[1] מעלה את ההשערה כי הצורה הקדומה היא -lawz* (השווה לערבית: لَوْزَة "לַוְזַה"), ובעברית ובארמית אירע מעתק law > lū*. השווּ: לוּ, לוּחַ, לוּלָב
