לול

לוּל א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לול
הגייה*	lul
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ לוּלִים; לוּלֺ־, לוּלֵי־

תרנגולות בלול (1)

פעוט בלול (2)

1. לשון חז"ל ביתן, לרוב בצורת כלוב מגודר, לגידול תרנגולות למאכל או לביצים.

   • ”ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן חיבים במזוזה.“ (בבלי, מסכת יומא – דף יא, עמוד א)
   • ”העושה נקב בלול של תרנגולים“ (בבלי, מסכת שבת – דף קב, עמוד ב)
   • "איך מן הלול / של כפר מל"ל / ניסה לגנוב אפרוח" (המגזימנים, מאת עוזי חיטמן)

2. עברית חדשה בהשאלה: מתקן מיטלטל מגודר בארבע קירותיו לתינוקות שעדיין אינם יכולים ללכת.

גיזרון

• אולי מן ל־ לול ב.

פרשנים מפרשים

• רש"י על יומא יא א: ולולין - מקום גידול התרנגולין.
• בלקט פירושי גאונים למילים קשות בתלמוד תיבת 'לול' מפורשת: "ארובה של הבית שעולין לה לגג" (לול, סוכה ד').

צירופים

• לול הטלה
• לול פיטום
• לול רבייה

מילים נרדפות

• גְּדֵרָה (2)

תרגום

• אנגלית: henhouse‏, chicken coop‏‏‏‏‏ (2); crib‏, playpen‏‏‏‏‏ (2)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: לול

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לולים

• הלול והשובך, באתר האקדמיה ללשון העברית, 28 בינואר 2018

לוּל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לול
הגייה*	lul
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ לוּלִים; לוּל־,לוּלֵי־

1. לשון המקרא מדרגות לולייניות למעבר מקומה לקומה בבית.

   • ”פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה אֶל-כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל-הַתִּיכֹנָה וּמִן-הַתִּיכֹנָה אֶל-הַשְּׁלִשִׁים“ (מלכים א׳ ו, פסוק ח)

גיזרון

• ארמית: לוּלָא.

ראו גם

• לולייני
• לולאה