הכהו לבו

הִכָּהוּ לִבּוֹ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	היכהו ליבו
הגייה*
חלק דיבר	פועל
מין
שורש	נ־כ־י/ה; ל־ב־ב
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. התחרט. הצטער על מעשה שעשה כשהתברר שאינו טוב.

   • ”וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיַּךְ לֵב־דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל.“ (שמואל א׳ כד, פסוק ה)

מקור

• הביטוי מופיע פעמיים במקרא, שתיהן בדוד. כשאדם נמצא בצער לבו דופק ומכה בחזקה.

ביטויים קרובים

• הכה על חטא

ניגודים

• הקשה את לבו
• ששו בני מעיו
• טפחו על שכמו

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏