מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
כיסא
|
| הגייה* |
kise
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
כ־ס־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל קִטֵּל
|
| נטיות |
ר׳ כִּסְּאוֹת [1]; כֵּס־ או כִּסֵּא־
|
- רהיט נפוץ בעל ארבע רגליים המשמש לישיבת אדם יחיד. קיימים מספר סוגים שונים של כסאות, בהתאם לייעודם.
- ”וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל-הַכִּסֵּא עַל-מְזוּזַת הֵיכַל יהוה“ (שמואל א׳ א, פסוק ט)
- ”נַעֲשֶׂה-נָּא עֲלִיַּת-קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה“ (מלכים ב׳ ד, פסוק י)
- כאשר סעדנו במסעדה ישבנו על כיסא.
- לשון המקרא בהשאלה: שלטון, משרה.
- ”וַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר: לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל.“ (מלכים א׳ ט, פסוק ה)
- ”וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹטְלִין אֶת שׁוֹפְרֵיהֶן וְתוֹקְעִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עוֹמֵד מִכִּסֵּא הַדִּין וְיוֹשֵׁב בְּכִסֵּא רַחֲמִים.“ (ויקרא רבה, פרשה כט, סימן ג)
- ”שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם“ (ישעיהו יד, פסוק ט)
- ”כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד“ (תהלים קכב, פסוק ה)
- המילה משותפת לכמה שפות שמיות. מקורה משומרית, שנדדה לאכדית: (kussû) 𒄑𒄖𒍝. אוגריתית: (ksủ) 𐎋𐎒𐎜. ארמית וסורית: כּוּרְסְיָא ܟܘܪܣܝܐ, ערבית: كُرْسِيّ (כֻּרְסִיּ).
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: כיסא |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כיסא |
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ההגייה הרווחת בקרב דוברי עברית רבים "כִּסָּאוֹת", כביכול, יסודה בטעות.
ערך בוויקיפדיה: כיסא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כיסא