כסא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
כִּסֵּא[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כיסא |
| הגייה* | kise |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ס־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קִטֵּל |
| נטיות | ר׳ כִּסְּאוֹת [1]; כֵּס־ או כִּסֵּא־ |
 |
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- רהיט נפוץ בעל ארבע רגליים המשמש לישיבת אדם יחיד. קיימים מספר סוגים שונים של כסאות, בהתאם לייעודם.
- ”וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל-הַכִּסֵּא עַל-מְזוּזַת הֵיכַל יהוה“ (שמואל א׳ א, פסוק ט)
- ”נַעֲשֶׂה-נָּא עֲלִיַּת-קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה“ (מלכים ב׳ ד, פסוק י)
- כאשר סעדנו במסעדה ישבנו על כיסא.
- לשון המקרא, בהשאלה: שלטון, משׂרה.
- ”וַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר: לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל.“ (מלכים א׳ ט, פסוק ה)
- ובשעה שישראל נוטלין שופרותיהן ותוקעין לפני הקדוש ברוך הוא, עומד מכסא הדין ויושב בכסא הרחמים. (ויקרא רבה, אמור, פרשה כט, סימן ג)
- ”שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם“ (ישעיהו יד, פסוק ט)
- ”כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד“ (תהלים קכב, פסוק ה)
גיזרון[עריכה]
- המילה משותפת לכמה שפות שמיות: אכדית – kussû; ארמית־סורית – ܟ݁ܽܘܪܣܝܳܐ או ܟ݁ܘܼܪܣܝܵܐ (כורסיא); ערבית – كُرْسِيّ (כֻּרְסִיּ); אוגריתית – ksủ. במקורה מדובר במילה שומרית, שנכנסה לאכדית וממנה התגלגלה לשפות שמיות אחרות.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: כיסא |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כיסא |
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ההגייה הרווחת בקרב דוברי עברית רבים "כִּסָּאוֹת", כביכול, יסודה בטעות.
