שרפרף
שְׁרַפְרַף
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שרפרף |
| הגייה* | shrafraf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קְטַלְטַל |
| נטיות | ר': שְׁרַפְרַפִּים [1] |
- לשון חז"ל סַפְסָל קָטֹן וְנָמוּךְ לְהַנִּיחַ עָלָיו רַגְלַיִם.
- "שרפרף שניטל אחד מראשיו- טמא" (משנה, סדר טהרה, מסכת כלים, פרק כ"ב, ג')
- "...אחד לכסא ואחד לשרפרף כסא לישב עליו שרפרף להדום רגליו אמר רב נחמן האי מאן" (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, דף ל"ח)
- כִּסֵּא נָמוּךְ בְּלֹא מִשְׁעֶנֶת הַמְיֹעָד לִישִׁבַת אָדָם אֶחָד, לָרֹב בַּעַל שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם.
גיזרון
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: שרפרף |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרפרף |
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ מן השמות המרובעים (להוציא את האות שי"ן בשם זה) ששני עיצורים חוזרים בהם והאות האחרונה נדגשת בנטייה (כמו זלזל, תלתל, עפעף וכולי). אין לאמור אפוא "שְׁרַפְרַפִים", בפ"א רפה.