שרפרף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
שְׁרַפְרַף[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שרפרף |
| הגייה* | shrafraf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קְטַלְטַל |
| נטיות | ר': שְׁרַפְרַפִּים [1] |
- לשון חז"ל סַפְסָל קָטֹן וְנָמוּךְ לְהַנִּיחַ עָלָיו רַגְלַיִם.
- "שרפרף שניטל אחד מראשיו- טמא" (משנה, סדר טהרה, מסכת כלים, פרק כ"ב, ג')
- "...אחד לכסא ואחד לשרפרף כסא לישב עליו שרפרף להדום רגליו אמר רב נחמן האי מאן" (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, דף ל"ח)
- כִּסֵּא נָמוּךְ בְּלֹא מִשְׁעֶנֶת הַמְיֹעָד לִישִׁבַת אָדָם אֶחָד, לָרֹב בַּעַל שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם.
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל. מקבילה בארמית: שַׁרְשִׁיפָא, במשמעות זו.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: שרפרף |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרפרף |
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ מן השמות המרובעים (להוציא את האות שי"ן בשם זה) ששני עיצורים חוזרים בהם והאות האחרונה נדגשת בנטייה (כמו זלזל, תלתל, עפעף וכולי). אין לאמור אפוא "שְׁרַפְרַפִים", בפ"א רפה.
