שלחן
מראה
שֻׁלְחָן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שולחן |
| הגייה* | shulkhan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ל־ח |
| דרך תצורה | משקל קֻטְלָן |
| נטיות | ר׳ שֻׁלְחָנוֹת |

- רהיט בעל רגליים, ועליהן לוח המיועד להנחת חפצים. משמש לנוי, לסעודה, לעבודה ולמטרות נוספות.
- ”וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ.“ (שמות כה, פסוק כג)
- ”וַיָּקָם יְהוֹנָתָן מֵעִם הַשֻּׁלְחָן בָּחֳרִי אָף וְלֹא אָכַל בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לֶחֶם כִּי נֶעְצַב אֶל דָּוִד כִּי הִכְלִמוֹ אָבִיו.“ (שמואל א׳ כ, פסוק לד)
- ”וְיָשַׁבְתְּ עַל מִטָּה כְבוּדָּה וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנֶיהָ וּקְטָרְתִּי וְשַׁמְנִי שַׂמְתְּ עָלֶיהָ.“ (יחזקאל כג, פסוק מא)
- ”האחין השותפים שהיו אוכלין על שולחן אביהם וישנים בבתיהם צריכין עירוב לכל אחד ואחד“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ו, משנה ז)
- ”נר יהא דלוק במקומו, שולחן יהא ערוך במקומו, מטה תהא מוצעת במקומה.“ (בבלי, מסכת כתובות – דף קג, עמוד א)
- העברנו את השולחן לחדר הסמוך.
גזרון
[עריכה]- באמורית (בתעתיק אכדי): šu-ul-ḫa-nam, שחזור: ṯulḫānam (תֻֿלְחָֿנַֿם), וכן באוגריתית 𐎘𐎍𐎈𐎐 (תֿלחֿן).[1]
- במשך שנים סברו חוקרים כי המילה גזורה מהשורש שׁ־ל־ח במשמעות "עור", שקיים בשפות שמיות שונות. אבל מהקבלה לאוגריתית התברר שאלה שני שורשים שונים במקורם: המקור של שׁ־ל־ח במשמעות "עור" הוא שׁ־ל־חֿ (השוו שֶׁלַח), ואילו במילה 'שולחן' השורש המקורי הוא תֿ־ל־ח. בתקופה קדומה בעברית התמזג העיצור תֿ עם העיצור שׁי"ן, והעיצור חֿ (וילונית - כהגיית כ"ף רפה או חי"ת במבטא האשכנזי) התמזג עם חי"ת (לועית). באוגריתית נשמרה ההבחנה ביניהם.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה] רהיט המיועד להנחת חפצים
|
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]- ↑ Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, p. 124